פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמז א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
כיצד מגרש אדם על תנאי, לא שיאמר: כתבו גט לאשתי על תנאי זה, או כתבו ותנו לה על תנאי זה, ואצ"ל שלא יכתוב בתוך הגט: על תנאי זה גירש פלוני את פלונית, אלא כיצד עושה, אומר לסופר לכתוב, ולעדים לחתום, וכותבים גט כשר בלא שום תנאי בעולם, ואח"כ נותן לה הגט ואומר לה: הרי זה גיטיך או הרי את מגורשת ממני על מנת כך וכך, או יאמר לשליח: תנו לה גט זה ע"מ כך וכך (רמב"ם מגיטין פד,ב).
תנאים בגיטין:
גיטין פב,א: משנה: המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני, ר' אליעזר מתיר וחכמים אוסרים... כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול. [פד,ב] גמרא: אמר רב ספרא כתבו בתוכו תנן. פשיטא כתבו בתוכו תנן? מהו דתימא ה"מ לאחר התורף, אבל לפני התורף אפילו על פה נמי פסול, קמ"ל. ורבא אמר לא שנו אלא לאחר התורף אבל לפני התורף אפילו על פה נמי פסול... ת"ר: כל התנאין פוסלין בגט דברי רבי וחכמים אומרים כל שפוסל על פה פוסל בכתב וכל שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב, חוץ שפוסל על פה פוסל בכתב, ע"מ שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב. אמר רבי זירא מחלוקת לפני התורף דרבי סבר גזרינן ע"מ אטו חוץ ורבנן סברי לא גזרינן ע"מ אטו חוץ אבל לאחר התורף דברי הכל כשר... ורבא אמר מחלוקת לאחר התורף, דרבי סבר גזרינן אטו לפני התורף ורבנן סברי לא גזרינן אטו לפני התורף אבל לפני התורף דברי הכל פסול. הלכה כרבא בשתי המחלוקות.
ר"י: מדובר בתנאים שנמחקו ולא נתקיימו, שרבא פוסל לפני התורף אף שנמחקו אטו תנאי חוץ שנמחק, שפסול כיוון שנכתב שלא לשם כריתות.
רש"י: מדובר אפילו בתנאים שנתקיימו, שרבא פוסל אטו תנאי חוץ שפסול כיוון שהוא שיור. ר"י הקשה שלשאר תנאים אין שם שיור ולכן לא שייך לגזור אטו חוץ.
ירושלמי,רמב"ם: בתנאים שלפני התורף ונתקיימו הריהי ספק מגורשת, ואפילו בתנאים שבע"פ. והטעם משום שאין ברירה וא"כ בשעת כתיבת הגט לא נכתב לשם כריתות. הרשב"א והר"ן כתבו שהבבלי חלוק על הירושלמי, והדיון בבבלי הוא רק אם לפסול מדרבנן אטו תנאי חוץ מפלוני.
ראב"ד,רמב"ן,רז"ה,ר"ן: בתנאים שבע"פ שלפני התורף ונתקיימו אינה מגורשת. ב"י – וכן ודאי סבר ר"י המיקל אפילו בכתב, וכיוון שכך דעת רוב הפוסקים יש לסמוך על כך בדיעבד או במקום עיגון, וכן הב"ש פסק להקל בעיגון.
ר"ן,שו"ע: לכתחילה ודאי יש לחוש לא לעשות שום תנאי אפילו בע"פ.
הב"ש מסכם – תנאים שנתקיימו:
חוץ לפני התורף: בכתב לכו"ע בטל; ובע"פ לרש"י בטל, ולר"ן, רמ"ה ורוב הפוסקים פסול מדרבנן.
ע"מ לפני התורף: לרמב"ם ספק בטל (אין ברירה); לרש"י פסול (אטו חוץ); לר"ן, רמ"ה ורוב הפוסקים בכתב פסול (אטו חוץ) ובע"פ כשר (אפי' חוץ פסול רק מדרבנן), ולכן במקום עיגון יש לסמוך על הרוב ולהכשיר בע"פ.
חוץ אחר התורף: בכתב לרמב"ם בטל ולתוס' ור"ן פסול מדרבנן; בע"פ כשר לכו"ע. ב"ש – אא"כ התנה בעת הנתינה, שפסול לכו"ע.
ע"מ אחר התורף: בכתב לרמב"ם כשר ולר"ן ורוב הפוסקים פסול מדרבנן; בע"פ כשר לכו"ע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.