פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלה א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
העדים שנותנים הגט לפניהם צריכים לקרותו קודם נתינה (גיטין יט,ב). וטוב לקרותו גם לאחר נתינה (רא"ש,מרדכי,סמ"ג); ואם לא קראוהו אלא לאחר נתינה בלבד, מגורשתא (רא"ש,סמ"ג, דלא כמהר"ם). הגה: וכן אם יעידו בטוב שזהו גיטה (בסדר הגט). ולכתחלה אנו נוהגין שהחכם המסדר הגט קורא אותו תחילה וסוף עם העדים, ואחר כך שואל לסופר אם זהו הגט שכתב לשמו ולשמה ולשם גרושין, ואח"כ שואל לכל אחד מהעדים אם מכיר חתימתו וחתימת חבירו, אם חתמו זה בפני זה (כ"ז מ"כ בקונטרס ובסדר גיטין).
קריאה לאחר נתינה: ר"י,רא"ש,רמב"ם,שו"ע: מועיל.
ב"ש: לשיטת התוס' שצריך דוקא עדי מסירה, צריך לקרוא תיכף בעת הנתינה וכן עליהם לקרוא בעצמם ולא לשמוע מאחר, ואילו לרי"ף ולרמב"ם שבדיעבד מספיק עדי חתימה, מועיל בדיעבד לאחר זמן וכן לשמוע מאחר. מחצית השקל ביאר שכוונתו בדעת התוס' שצריך תוכ"ד מהמסירה כדברי המהר"ם, וצ"ע שהרי התוס' והמהר"ם חלוקים כמובא במרדכי, ולכאורה נראה לבאר כוונת הב"ש שצריך שיקראו באותו מעמד באופן שידעו בודאות שזהו השטר שניתן לה, אך אין צורך בתוכ"ד. והטעם הוא שלמ"ד עדי מסירה כרתי אשה הבאה עם גט לפנינו מועיל רק משום שחזקה שנמסר לה בעדי מסירה כדין, אך כאן ידוע שלא נמסר כדין שהרי העדים אינם יודעים כלל אם היה זה גט. לכן צריך שיקראו לפני או אחרי באותו מעמד.
מהר"ם: לא מועיל. כיוון שעדי מסירה כרתי צריך שהעדים ידעו כבר בשעת הנתינה או תוכ"ד לאחריה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.