פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ו יג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג
אשת כהן שאמרה לבעלה: נאנסתי, אע"פ שהיא מותרת לבעלה כמו שנתבאר, הרי היא אסורה לכל כהן שבעולם אחר שימות בעלה, שהרי הודית שהיתה זונה, שאסרה עצמה ונעשית כחתיכה דאיסורא (רמב"ם מנדרים צ,ב).
בגמרא נאמר שאשת כהן האומרת נאנסתי אסורה בתרומה לאחר שתתאלמן, ולמד מכך הרמב"ם שכך נאסרת גם להינשא לכהן אחר לאחר מות בעלה.
בדיעבד: ב"ח,ב"ש: אם נישאה לכהן אחר לא תצא אא"כ מאמין לדבריה, ואם אומר שמאמין גם בניו חללים מדין יכיר. וכן אם יש ריעותא, כגון שמצא פתח פתוח והיא אומרת שנאנסה לאחר האירוסין, הבנים חללים.
בית מאיר: תצא משום ששוויה אנפשה, אמנם אין בניו חללים אפילו כשמאמין משום שאין יכיר במה שאינו יודע מעצמו אלא מאמין לאחרים. וכן החש"ל כתב שתצא, ויישב דברי הב"ח והב"ש שעסקו בטענה כן לאחר שנישאה לכהן השני.
נותנת אמתלא להודאתה: ראב"ד: אם נותנת אמתלא שאמרה שנאנסה כדי שיגרשה נאמנת.
מ"מ: אינה נאמנת, שהרי אין בעלה חייב לגרשה ע"פ דיבורה.
ב"ש: משמע מטעם המ"מ שבשאר אמתלאות מודה שנאמנת. עוד כתב, שיתכן שדוקא לגבי אשת כהן כתב הראב"ד שמועילה אמתלא, וכן מדוייק מכך שכתב דין זה דוקא שם, והטעם הוא שאשת ישראל צריכה לטעון שזינתה ברצון ואז היא מפסידה כתובתה, וא"כ מסתבר שדיברה אמת ולא הפסידה כתובתה רק בשביל אותה אמתלא. הפת"ש מעיר שהב"ש סי' קטו,סקל"א כותב שנאמנת באמתלא לחזור מטענת הזנות, ומיישב שאין הכוונה ששום אמתלא לא תועיל כשהפסידה כתובתה, אלא דוקא כאן שזו אמתלא חלשה כדברי המ"מ.
יש ע"א שזינתה: ב"ש – אם היא מכחישה העד אינו נאמן; וכשמודה הדין הוא כמו באומרת שזינתה; וכששותקת תלוי במחלוקת אם שתיקה כהודאה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.