פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יא ב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:06, 5 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יא ב

סעיף ב

מי שהוציאה בעלה בעדי דבר מכוער, ונשאת לאחר וגירשה, הרי זו אסורה להנשא לנטען מפני שיצאתה מתחת בעלה בגללו, ואם נשאת לא תצא, אע"פ שאין לה בנים. כל אשה שבאו שני עדים והעידו שזינתה עם זה כשהיתה תחת בעלה הראשון, הרי זו תצא מזה אע"פ שיש לה ממנו כמה בנים (יבמות כד,ב).

יציאה מנטען כשנישאה לפני כן לאחר:

ברייתא,שו"ע: אם יצאה בעדי דבר מכוער ונישאה לאחר ונתגרשה לכתחילה לא תינשא לנטען ואם נישאת לא תצא.

ח"מ: מדובר בקול שלא פסק, ובגלל שהפסיקה אחר בדיעבד לא תצא מהנטען. ולדעת הרמ"א שעדי כיעור בצירוף קדל"פ נחשבים כעדי טומאה (וודאי מוציאים אף אם הפסיקה אחר), יש לפרש דין זה בקול שפסק, שאע"פ שלשיטתו עדי כיעור בלבד מוציאים מהנטען, כאן שהפסיקה אחר לא תצא.

ב"ש: מדובר בקול שפסק. לדעת השו"ע אין חילוק בין הפסיקה אחר ללא, והחידוש בסעיף הוא שאע"פ שהפסיקה אסורה לכתחילה. ולדעת הרמ"א שבד"כ מוציאים מנטען בעדי כיעור או בקול יש חילוק, כי כאן אע"פ שיש עדי כיעור לא תצא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.