פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא | נר של בית כנסת
הגמרא (נג.) מעלה סתירה בין ברייתות לגבי אש שהדליקו בבית הכנסת, ומיישבת: כאן כשיש אדם גדול וכאן כשאין אדם גדול.
◄ רש"י: אם יש אדם גדול לא מברכים, כי הדליקו לכבודו. ואם אין אדם גדול מברכים, כי נעשה להאיר.
◄ רמב"ם: אם יש אדם גדול מברכים כי נעשה להאיר לו. ואם אין שם אדם גדול לא מברכים, כי נעשה לכבוד השכינה.
☜ שו"ע: אם יש אדם חשוב מברך ואם לאו לא יברך. ויש אומרים להפך.
הגמרא שם מסיימת שאם יש שמש שדר בבית הכנסת מותר לברך על האש בכל מקרה, ורק בתנאי שאין אור מהירח, כי אם יש אור מהירח, לא הדליקו בשביל השמש אלא לכבוד השכינה.
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
נר שבבית מדרש, תלוי לפי מנהג אותו מקום, ואם לומדים שם בקביעות ומדליקים לצורך כך, מותר לברך עליו (משנ"ב).
ודאי שאם יכבו את הנר ויחזרו וידליקו לשם הבדלה שמותר לברך עליו (משנ"ב).
כמו שבבית הכנסת תולים שאם יש אדם חשוב אין מברכים על הנר, כך גם בבית, אם הדליק לכבוד אורח חשוב וכדומה- אין מברכים עליו (אליה רבה).
בימינו אין לברך על נר שדולק בבית הכנסת (אחרונים), והיינו הנר שדולק לפני העמוד (ואולי אפשר לצרפו לנר אחר שיהיה אבוקה), אבל על אפשר לברך על הנרות שכל אחד מדליק לצורך עצמו (דרך החיים).
אין מברכים על נר יארצייט (משנ"ב).
נר שהודלק גם לכבוד וגם להאיר אין לברך עליו (פרי מגדים).
נר שהודלק בתחילה לכבוד ואחר כך משתמש בו להאיר אפשר לברך עליו, ועדיף שיכבה וידליק שוב (ביה"ל).