פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערה ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | שנים שקוראים יחד
הגמרא מדייקת (שם) שרק לאחד אסור לקרוא, אבל לשנים ביחד מותר כי אחד יזכיר לחברו שאסור להטוצ. הגמרא מקשה מברייתא שאומרת שאסור גם בשני אנשים ומיישב רבי אלעזר: בעניין אחד מותר, אבל בשני עניינים אסור (כי כל אחד מעיין לעצמו ולא מכיר במעשה חברו).
☜ טור ושו"ע: מותר לשניים לקרוא יחד בעניין אחד ובשני עניינים אסור.
⤶ אסור בשני עניינים אפילו בספר אחד (ביה"ל).
א. אסור לשנים לפלות לאור הנר, אם לא שאחד משמר את חברו (משנ"ב).
ב. המג"א התיר לשנים לקרוא רק לצורך מצווה. הט"ז התיר גם לצורך רשות.
ג. כששנים מעיינים יחד בשני עניינים (או שני ספרים בעניין אחד לדעת האוסרים ברמ"א לקמן) יש להסתפק אם מועיל מה שמבקש מחברו שישגיח עליו שהרי שניהם מעיינים ולא ישים לב למעשי חברו. ויש להקל בשעת צורך (ביה"ל).
❖ שני עניינים
נחלקו הראשונים מה ההגדרה האוסרת של 'שני עניינים':
◄ מרדכי, סמ"ג, תרומה והגהות מימוניות: שני ספרים שונים למרות שזה באותו עניין [לכן אסור לומר פיוטים ביו"ט שחל בשבת].
☜ כך פוסק רמ"א.
◄ סמ"ק ואור זרוע: מותר לקרוא בשני ספרים שונים אם זה עניין אחד [ולכן אומרים פיוטים].
א. גם מי שהקל בסעיף א לקרוא בנר שעוה, יודה שאסור בבית כנסת כיוון ששכיחי רבים ולפעמים יהיו נרות שמן ויבואו להטות (תוספות שבת ופרמ"ג).
ב. לדעת הרמ"א אסור לומר פיוטים בשולחן שבת לאור הנר, אם לא שהוא רגיל בהם בעל פה (כדלקמן בסעיף ט) או שמבקש מחברו שישגיח עליו (משנ"ב). וכן סדר התפילה שרגיל בו מותר לקרוא לאור הנר שאין חשש הטייה בכזה מקרה (כמו שכתוב בסעיף י).
סעיף ב | שנים שקוראים יחד
הגמרא מדייקת (שם) שרק לאחד אסור לקרוא, אבל לשנים ביחד מותר כי אחד יזכיר לחברו שאסור להטות. הגמרא מקשה מברייתא שאומרת שאסור גם בשני אנשים ומיישב רבי אלעזר: בעניין אחד מותר, אבל בשני עניינים אסור (כי כל אחד מעיין לעצמו ולא מכיר במעשה חברו).
☜ טור ושו"ע: מותר לשניים לקרוא יחד בעניין אחד, אך בשני עניינים אסור.
⤶ אסור בשני עניינים אפילו בספר אחד (ביה"ל).
אסור לשנים לפלות לאור הנר, אם לא שאחד משמר את חברו (משנ"ב).
◄ מג"א: מותר לשנים לקרוא רק לצורך מצווה.
◄ ט"ז: מותר גם לצורך רשות.
כששנים מעיינים יחד בשני עניינים (או שני ספרים בעניין אחד לדעת האוסרים ברמ"א לקמן) יש להסתפק אם מועיל מה שמבקש מחברו שישגיח עליו שהרי שניהם מעיינים ולא ישים לב למעשי חברו. ויש להקל בשעת צורך (ביה"ל).
❖ שני עניינים
◄ מרדכי, סמ"ג, תרומה והגהות מימוניות: שני ספרים שונים למרות שזה באותו עניין נחשבים לשני עניינים [לכן אסור לומר פיוטים מתוך הסידורים ביו"ט שחל בשבת].
☜ כך פוסק רמ"א.
◄ סמ"ק ואור זרוע: מותר לקרוא בשני ספרים שונים אם זה עניין אחד [ולכן אומרים פיוטים].
א. גם מי שהקל בסעיף א לקרוא בנר שעוה, יודה שאסור בבית כנסת כיוון ששכיחי רבים ולפעמים יהיו נרות שמן ויבואו להטות (תוספות שבת ופרמ"ג).
ב. לדעת הרמ"א אסור לומר פיוטים בשולחן שבת לאור הנר, אם לא שהוא רגיל בהם בעל פה (כדלקמן בסעיף ט) או שמבקש מחברו שישגיח עליו (משנ"ב). וכן סדר התפילה שרגיל בו מותר לקרוא לאור הנר שאין חשש הטייה בכזה מקרה (כמו שכתוב בסעיף י).