פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפח ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה | על מה מתענים תענית חלום
הראשונים נחלקו האם יש להתענות תענית חלום בימינו, ואם כן, על איזה חלומות.
◄ טור בשם רב עמרם ורבינו קלינומוס (בסימן תקסח): לא מתענים תענית חלום בימינו, שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות.
◄ הגהות אשר"י: נהגו להתענות, וכך נהגו רבותינו. ואם הוא תלמיד חכם ישב וילמד כל היום בתעניתו ויתכפר לו.
◄ מרדכי (בשם רא"מ או מהר"ם): מתענים רק על חלום שחזר שלוש פעמים.
◄ בית יוסף (העולם אומר): מתענים רק אם ראה ספר תורה שנשרף או שראה יום כיפור בשעת נעילה או קורות ביתו או שיניו שנשרו. ויש אומרים הרואה יום כיפור אפילו שלא בשעת נעילה ויש אומרים שקורא בספר תורה ויש אומרים שנושא אשה.
⤶ לחיו שנפלו זה חלום טוב (בית יוסף).
◄ בית יוסף: כל החלומות הרעים שבפרק תשיעי בברכות נחשבים לחלום רע לעניין זה.
☜ שו"ע מביא את כל הדעות בשם 'יש אומרים'[1].
גם בשלושת הדברים שהזכיר השו"ע (ספר תורה, יו"כ בנעילה, קורות ביתו שנפלו) אין להתענות אלא אם כן התענית תגרום לו יותר נחת רוח מהפחד מהחלום (ריב"ש). השל"ה היה פוסק על הרוב שיתענו בשני ימי חול כנגד שבת ויום ראשון שהיה צריך להתענות בהם (אחרונים).
גם אם ראה תפילין שנשרפו יתענה, אבל לא נ"ך (פרי מגדים). ואם ראה שנפלו אינו צריך להתענות (משנ"ב).
במדרש איתא שפתרו לטובה חלום של קורות בית שנפלו (משנ"ב).
הרואה שנפלו שיניו ויש לו כאבי שינים לא יתענה, דהוי כמו מהרהר ביום שלא מתענה (שערי תשובה).
לא יתענה על חלומות של הפסד ממון, אלא רק על חלומות שמחללים עליהם את השבת (משנ"ב).
בגמרא איתא ששיניו שנפלו הוא סימן רע למי שיש לו בנים (שבניו ימותו ל"ע), משמע שמי שאין לו בנים אינו צריך להתענות (ביה"ל).
הערות שוליים
סעיף ה | על מה מתענים תענית חלום
◄ טור בשם רב עמרם ורבינו קלינומוס (בסימן תקסח): לא מתענים תענית חלום בימינו, שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות.
◄ הגהות אשר"י: נהגו להתענות, וכך נהגו רבותינו. ואם הוא תלמיד חכם ישב וילמד כל היום בתעניתו ויתכפר לו.
◄ מרדכי (בשם רא"מ או מהר"ם): מתענים רק על חלום שחזר שלוש פעמים.
◄ בית יוסף (העולם אומר): מתענים רק אם ראה ספר תורה שנשרף או שראה יום כיפור בשעת נעילה או קורות ביתו או שיניו שנשרו. ויש אומרים הרואה יום כיפור אפילו שלא בשעת נעילה ויש אומרים שקורא בספר תורה ויש אומרים שנושא אשה.
⤶ לחיו שנפלו זה חלום טוב (בית יוסף).
◄ בית יוסף: כל החלומות הרעים שבפרק תשיעי בברכות נחשבים לחלום רע לעניין זה.
☜ שו"ע מביא את כל השיטות בשם יש אומרים[2].
גם בשלושת הדברים שהזכיר השו"ע (ספר תורה, יו"כ בנעילה, קורות ביתו שנפלו) אין להתענות אלא אם כן התענית תגרום לו יותר נחת רוח מהפחד מהחלום (ריב"ש). השל"ה היה פוסק על הרוב שיתענו בשני ימי חול כנגד שבת ויום ראשון שהיה צריך להתענות בהם (אחרונים).
גם אם ראה תפילין שנשרפו יתענה, אבל לא נ"ך (פרי מגדים). ואם ראה שנפלו אינו צריך להתענות (משנ"ב).
במדרש איתא שפתרו לטובה חלום של קורות בית שנפלו (משנ"ב).
הרואה שנפלו שיניו ויש לו כאבי שינים לא יתענה, דהוי כמו מהרהר ביום שלא מתענה (שערי תשובה).
לא יתענה על חלומות של הפסד ממון, אלא רק על חלומות שמחללים עליהם את השבת (משנ"ב).
בגמרא איתא ששיניו שנפלו הוא סימן רע למי שיש לו בנים (שבניו ימותו ל"ע), משמע שמי שאין לו בנים אינו צריך להתענות (ביה"ל).