פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצו א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | סדר ההבדלה
הגמרא מסיקה (ברכות נב:, פסחים קג.) שסדר ההבדלה הוא יין, בשמים, נר והבדלה.
הגמרא בפסחים אומרת (קה:) שכוס של ברכה צריכה להיות לא פגומה.
רי"ף, רמב"ם וטור: הוא הדין לכוס של קידוש והבדלה.
☜ שו"ע: סדר הבדלה יין, בשמים, נר הבדלה (וסימנך: יבנ"ה). ויזהר שהכוס לא תהיה פגומה.
רמ"א: אומרים פסוקי 'הנה' 'כוס ישועות' 'ליהודים הייתה' לסימן טוב. ויתנו עיניהם בכוס ובנר (המבדיל והשומעים שלא יסיחו דעתם (משנ"ב)). וישפוך מהכוס לסימן ברכה לפני שיסיים ברכת הגפן (שלא יברך על כוס פגומה[1]) וגם לאחר הבדלה שופכים ומכבים בו את הנר ורוחצים בו עיניהם לחיבוב מצווה.
'פגום' הכוונה ששתו מהיין לפני כן. ואם הכוס בעצמה פגומה, אין זה מעכב בדיעבד (משנ"ב).
האחרונים סוברים שלא ישפוך מהיין בשעת הברכה, אלא ימלא מלכתחילה את הכוס עד שישפך ממנו. וגם אז ימעט בזה, משום הפסד אוכלים (משנ"ב)
ישתה בישיבה לכתחילה. ונהגו הנשים לא לשתות ממנו[2]. ולא ייתן ממנו לאנשי ביתו (מג"א) ונראה שטעמו, כדי שישאר שיעור מלא לוגמיו למבדיל (משנ"ב).
❖ מקור חיוב ההבדלה
נחלקו הראשונים האם מצוות ההבדלה היא מהתורה או מדרבנן:
◄ רמב"ם, סמ"ג וחינוך: הבדלה היא מהתורה, לזכור את יום השבת בכניסתו וביציאתו.
◄ מגיד משנה בשם י"מ, אבודרהם ואורחות חיים: מצוות הבדלה מדרבנן ויש לה אסמכתא מהפסוק.
⤶ לכו"ע אם הבדיל בתפילה מצוות הבדלה על הכוס מדרבנן (משנ"ב).
הערות שוליים
סעיף א | סדר ההבדלה
הגמרא מסיקה (ברכות נב:, פסחים קג.) שסדר ההבדלה הוא: יין, בשמים, נר והבדלה.
הגמרא בפסחים אומרת (קה:) שצריך שכוס של ברכה תהיה לא פגומה.
רי"ף, רמב"ם וטור: הוא הדין לכוס של קידוש והבדלה.
☜ שו"ע: סדר הבדלה יין, בשמים, נר הבדלה (וסימנך: יבנ"ה). ויזהר שהכוס לא תהיה פגומה.
רמ"א: אומרים פסוקי 'הנה' 'כוס ישועות' 'ליהודים הייתה' לסימן טוב. ויתנו עיניהם בכוס ובנר (המבדיל והשומעים שלא יסיחו דעתם (משנ"ב)). וישפוך מהכוס לסימן ברכה לפני שיסיים ברכת 'הגפן' (שלא יברך על כוס פגומה[3]) וגם לאחר הבדלה שופכים ומכבים בו את הנר. ורוחצים בו עיניהם לחיבוב מצווה.
'פגום' הכוונה ששתו מהיין לפני כן. ואם הכוס בעצמה פגומה, אין זה מעכב בדיעבד (עיין סימן קפג) (משנ"ב).
האחרונים סוברים שלא ישפוך מהיין בשעת הברכה, אלא ימלא מלכתחילה את הכוס עד שישפך ממנו. וגם אז ימעט בזה, משום הפסד אוכלים (משנ"ב)
ישתה בישיבה לכתחילה. ונהגו הנשים לא לשתות ממנו[4]. ולא ייתן ממנו לאנשי ביתו (מג"א) (ונראה שטעמו, כדי שישאר שיעור מלא לוגמיו למבדיל) (משנ"ב).
❖ מקור חיוב ההבדלה
◄ רמב"ם, סמ"ג וחינוך: מצוות הבדלה מהתורה, לזכור את יום השבת בכניסתו וביציאתו.
◄ מגיד משנה בשם י"מ, אבודרהם ואורחות חיים: מצוות הבדלה מדרבנן ויש לה אסמכתא מהפסוק.
⤶ לכו"ע אם הבדיל בתפילה מצוות הבדלה על הכוס מדרבנן (משנ"ב).
הערות שוליים
- ↑ כלומר אם שופך לפני הברכה הרי שהכוס פגומה בכך שהיא איננה מלאה. וגם לאחר הברכה לפני ששותה, אין לשפוך שיש בזה ביזוי, לכן שופך לפני שגומר הברכה. וראה מה שכתבו בזה האחרונים לקמן.
- ↑
בטעם הדבר כתב השל"ה הקדוש (הביאו כף החיים באות יד) שעץ הדעת היה גפן, ועל ידי החטא ניתן לאישה דם נידות להרחיקה מן האדם. ובחזו"ע (חנוכה, עמוד רל) הביא בשם הרב איסר זלמן מלצר שהטעם הוא לחשוש לדעה שנשים פטורות מהבדלה ואם כך ה'אמן' שעונות לאחר ההבדלה מהווה הפסק ואסור להן לשתות. (לפי טעם זה יהיה מותר להם לשתות אם יברכו שוב הגפן וצ"ב).
- ↑ כלומר אם שופך לפני הברכה הרי שהכוס פגומה בכך שהיא איננה מלאה. וגם לאחר הברכה לפני ששותה, אין לשפוך שיש בזה ביזוי, לכן שופך לפני שגומר הברכה. וראה מה שכתבו בזה האחרונים לקמן.
- ↑
בטעם הדבר כתב השל"ה הקדוש (הביאו כף החיים באות יד) שעץ הדעת היה גפן, ועל ידי החטא ניתן לאישה דם נידות להרחיקה מן האדם. ובחזו"ע (חנוכה, עמוד רל) הביא בשם הרב איסר זלמן מלצר שהטעם הוא לחשוש לדעה שנשים פטורות מהבדלה ואם כך ה'אמן' שעונות לאחר ההבדלה מהווה הפסק ואסור להן לשתות. (לפי טעם זה יהיה מותר להם לשתות אם יברכו שוב הגפן. אך ייתכן ויש בזה ברכה שאינה צריכה, וצ"ב).