אבן הטועים
|
|
אבן הטוען או "אבן הטועים" היתה אבן גבוהה מאוד מאוד בירושלים, ויש אומרים מחוצה לה, בימי בית שני בה הכריזו על האבידות. בבבא מציעא נאמר:"כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם, וכל מי שמוצא אבידה נפנה לשם, זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנים ונוטלה" [1].
שמה של האבן "אבן הטועים" מקורה בכך שהטועים המחפשים את אבידתם היו באים לאבן זו. ויש גורסים: "אבן הטוען" - על שם שטוענים שם בעניין האבידות - דהיינו על המוצא לטעון שם כי האבידה שייכת לו. בימי בית שני, "בראשונה, כל מי שמצא אבידה היה מכריז עליה שלשה רגלים ואחר רגל אחרון שבעת ימים כדי שילך שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד. משחרב בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו, התקינו שיהו מכריזים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות". כאשר היו מקרים רבים שהופיעו מתחזים, הוחלט להודיע על האבידה רק למכרים ולשכנים.
חוני המעגל
הגמרא הוסיפה כי האבן שימשה למטרה נוספת, למדידת כמות הגשמים שירדו. וכך מובא במשנה מסכת תענית:"על כל צרה שתבוא על הציבור מתריעין עליהן, חוץ מרוב הגשמים. מעשה שאמרו לו לחוני המעגל, התפלל שיירדו גשמים. אמר להם, צאו והכניסו תנורי פסחים, בשביל שלא יימוקו. התפלל, ולא ירדו גשמים. עוגה (עשה מעגל), ועמד בתוכה ואמר, רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עליי, שאני כבן בית לפניך; נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן, עד שתרחם על בניך. התחילו הגשמים מנטפים; אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף; אמר, לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה. ירדו כתקנן, עד שעלו ישראל מירושלים להר הבית מרוב הגשמים.
אמרו לו, כשם שהתפללת עליהן שיירדו, כך התפלל עליהן שילכו להן. אמר להם, צאו וראו אם נמחת אבן הטועים. שלח לו שמעון בן שטח ואמר לו, צריך אתה לינדות; אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום כבן שמתחטא לפני אביו, והוא עושה לו רצונו. עליך הכתוב אומר, "ישמח אביך, ואימך; ותגל, יולדתך" [2] . [3]
זיהוי המקום
בן ציון סגל בספרו "הגיאוגרפיה במשנה" סבור כי מקומה של האבן היה ב"גובהה של העיר שאפילו גשמים מרובים לא יכלו לכסות את האבן שהיתה שם. מחבר הספר מניח שהיא היתה בראש העופל דרומית מזרחית להר הבית במקום המשקיף על עיר דוד - לצד דרום ועל נחל קדרון והר הזיתים לצד מזרח [4]
בתוספתא מובא תאור, התומך במיקום המוצע:"מעשה ואמרו לחסיד אחד התפלל וירדו גשמים התפלל וירדו גשמים א"ל כשם שהתפללת (וירדו) גשמים כך התפלל (וילכו) להם אמר להם צאו וראו אם (עומד) אדם בקרן אפיל (ומקשקש את רגלו בנחל קדרון) [5] הרמב"ם מפרט את התנאים שיש לקיים להשבת אבידה ומסיים:" ואבן גבוהה הייתה חוץ לירושלים, שעליה היו מכריזין [6].
הלכה למעשה בהווה
לפי החוק, משטרת ישראל ממלאת את התפקיד הקלסי של "אבן הטוען". עם זאת, היא הסמיכה גופים שונים לפעול מטעמה כמו החברות להסעת נוסעים. יש גם אתרי אינטרנט העוסקים בזכך, לוחות מודעות בבית הכנסת ובמרכזים פומביים וכן ברחובות, היכן שנמצאה האבידה - כמו במודעה משמאל למעלה
קישורים נוספים
- הרב שלמה מן ההר, השבת אבדה בזמן שבית-המקדש היה קיים
- הרב יובל שרלו, אבן הטועים הוירטואלית
- איבוד אתר אבידות ומציאות
- אתר האינטרנט של המשטרה ישמש כ"אבן הטוען"