אין נשבעין לעבור על המצוות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
הנשבע שלא יעשה מצווה מסויימת, כגון שלא ישב בסוכה או שלא יטול לולב או שלא יניח תפילין, אין שבועתו חלה, לפי שהנשבע לעבור על המצווה, הרי הוא בא לאסור על עצמו עשיית דבר שהוא מצווה בו מן התורה, והרי הוא מושבע ועומד מהר סיני לקיים את מצוות התורה, ואין שבועה חלה על שבועה, הלכך אין הוא יכול בשבועתו להפקיע את עצמו מחיוב המצווה[1].
הערות שוליים
- ↑ ברם, נדרים חלים על דבר מצווה. כגון: מי שאומר תיאסר עלי כקרבן סוכה שאני עושה - אסור לו לעבור על נדרו, ואף על פי שאסר על עצמו דבר שמקיים בו מצווה, מכל מקום חל הנדר, שכן אין הנודר מפקיע את עצמו מקיום המצוה, אלא שהוא אוסר את החפץ עליו, וכלל הוא שאין מאכילים לאדם דבר האסור לו.