בנין אב

אחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן: כשיש כמה עניינים בתורה שיש להם מכנה משותף, ודבר מסויים מופיע לגבי אחד מהם, אותו עניין נעשה כאב לכל שאר העניינים הדומים לו, ולמדים ממנו את אותו הדבר שנתפרש לגביו.

דבר שנתפרש ונתבאר בתורה בעניין אחד, משמש מקור ויסוד לעניין אחר או לשורת עניינים אחרים הדומים לו. לדוגמא: בחג המצות נאמר: "אשר יעשה לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" - זה בניין אב לכל המועדים, שמלאכת אוכל נפש מותרת בהם. וכן: "ועז בת שנתה" - זה בניין אב לכל מקום שנאמר בו "עז", שצריכה היא להיות בת שנתה.

ביאור המידה הוא: "מפני שדרכה של תורה לקצר בדבריה, על כן מגלה היא ומפרשת במקום אחד, וממנו למדים לכל שאר המקומות הדומים לו".