שיחה:מורה הלכה בפני רבו
|
|
תודה רבה העל הערך. מאד מועיל.
האם ניתן לקבל ציוני מקורות לכל חלק של הטבלה? בעיקר, חפשתי בשו"ת ריב"ש בתשובה רע"א ולא מצאתי את המקום המדוייק למה שכתוב בטבלה בשם הריב"ש שבאקראי מותר להורות אפילו בתוך ג' פרסאות סמוך לרבו. מה המקור לכך? תודה רבה Shyk (שיחה) 13:41, 23 באוקטובר 2020 (UTC)
שלום רב,
אכן חסרות הפניות למיקומים המדויקים הערך כולו זקוק לשיפוץ והרחבה, ואנחנו כמובן נשמח מאוד אם תוכל להרחיב אותו ולהנגיש אותו לציבור הרחב.
בנוגע לשו"ת הריב"ש, הוספתי את המקור בטבלה. מוזמן להיכנס לקישור ולחפש את המילה "אקראי" בדף ולמצוא את המיקום במדויק. אכן נראה שהייתה טעות בטבלה והריב"ש כתב בדעת הרמב"ם להתיר להורות בפני רבו רק מחוץ לג' פרסאות באקראי ולא בתוך ג'. הדבר תוקן בטבלה, יישר כוח!--Wikiboss (שיחה) 17:47, 24 באוקטובר 2020 (UTC)
צריך עיון מגמרא בגיטין
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ז/א אמר ליה ריש גלותא לרב הונא כלילא מנא לן דאסור אמר ליה מדרבנן דתנן בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס אדהכי קם רב הונא לאפנויי אמר ליה רב חסדא קרא כתיב כה אמר ה' אלהים הסר המצנפת והרם העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבוה השפיל וכי מה ענין מצנפת אצל עטרה אלא לומר לך בזמן שמצנפת בראש כהן גדול עטרה בראש כל אדם נסתלקה מצנפת מראש כהן גדול נסתלקה עטרה מראש כל אדם אדהכי אתא רב הונא אשכחינהו דהוי יתבי אמר ליה האלהים מדרבנן אלא חסדא שמך וחסדאין מילך
רש"י גיטין דף ז/א
רב חסדא - *תלמידו של רב הונא הוה ולא היה משיב בפניו וכי קם רב הונא אמר ליה רב חסדא לריש גלותא קרא כתיב*:
רואים בבירור שגם כאשר הרב במקום קרוב, מותר לתלמיד לענות כל שאין הרב באותו חדר ואינו בפניו ממש.
ולכאורה כאן כל השיטות מובא להיפך, שאפילו תוך שלש פרסאות נקרא בפניו, או לשיטות אחרות כל שהוא במקומו נקרא בפניו, ואפילו שאינו עמו ממש במקומו, אלא בסמוך לו