פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:00, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמה ד


סעיף ד | נתינת מעות לגוי

רב שרירא גאון, רמב"ם וסמ"ג: מותר לתת לגוי מעות שיתעסק בהם בשבת.

⤶ טעם הדין:

לכלבו: כיוון שהיהודי נוטל שכר מעותיו, הוי כשביתת כלים שלהלכה אין בה איסור.

לרב המגיד: כיוון שהמלאכה לא מוטלת על היהודי ולא ניכר שהמלאכה של היהודי.

☜ וכך פוסק שו"ע (וכטעמו של המגיד משנה).

  1. אין איסור מראית עין שעושה מלאכת היהודי, כי לא יודעים של מי הכסף והמלאכה (משנ"ב).

  2. אין איסור של שכר שבת, כיוון שמדובר בהבלעה (משנ"ב).

  3. אסור ליהודי לומר לגוי להתעסק במעות דווקא בשבת (משנ"ב).

  4. אם היהודי צריך להתעסק במעות יום אחד כנגד שבת, אסור (בית יוסף).