פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמז ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | גוי שכיר
בסימן רמד הובא שאם יש גוי שכיר לתקופה ארוכה, הרמב"ם התיר לתת לו לעשות מלאכה בשביל היהודי והראב"ד אסר. עוד התבאר שם שאם הגוי שכיר לכל המלאכות גם הרמב"ם יאסור, וכך פסק שם הרמ"א.
מהרי"א: אף גוי השכיר לכל המלאכות, אסור לשלוח איתו אגרת בערב שבת, כי היהודי מקבל הנאה מכך שהגוי הולך בשבת, שכן ביום ראשון יהיה פנוי לשאר מלאכות.
בית יוסף: לפי זה אפילו ברביעי וחמישי אסור. אלא שלפי הרמב"ם שהתיר בשכיר לתקופה - אפשר להקל. ואם הוא שכיר לכל המלאכות, גם הרמב"ם מודה שאסור.
☜ שו"ע: אסור לשלוח אגרת ביום שישי ביד גוי השכיר לתקופה ארוכה.
רמ"א: יש מתירים אם שכרו רק לעניין אגרות.
למרות שהגוי מקבל שכרו, אין זה נחשב כקציצה כיוון שסברת קציצה היא שהיהודי לא נהנה ממלאכת הגוי, אבל כאן שהגוי יהיה פנוי ביום ראשון- היהודי מרוויח ואסור (ביה"ל).
למרות שהשו"ע אסר בגוי שכיר, מותר אם זה ברביעי וחמישי. למרות שהיה לשו"ע לאסור כבר מיום ראשון (כמו שפסק בסעיף א), כאן התיר כיוון שלא ברור לו שאכן דבר זה אינו נחשב קציצה (ביה"ל).