פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנב א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רנב א

סעיף א | עשיית מלאכה ביום שישי שתגמר בשבת

נחלקו בית שמאי ובית הלל במשנה (יז.) האם מותר להתחיל מלאכה ביום שישי על מנת שתגמר מאליה בשבת. לדעת ב"ש אסור ולדעת ב"ה מותר.

דוגמאות למלאכות שנחלקו בהם: שריית דיו במים, נתינת אונין של פשתן לתנור כדי שיתלבנו, נתינת צמר ליורה (בתנאי שהיורה סגורה שלא יבוא לחתות בה^[1]), פריסת מצודות, מכירת חפצים לגוי שהוא ייקח בשבת עצמה, או לתת לגוי עורות שיעבד אותם או שיתפור בגד.

☜ טור ושו"ע: הלכה כבית הלל שמותר להתחיל מלאכות שיגמרו בשבת (והביאו את הדוגמאות מהמשנה).

רמ"א (בשם המרדכי): יש מתירים למכור לגוי אם הגוי ייחד לו מקום בבית הישראל, ויש להחמיר.

⤶ ואין להקל בזה, אלא אם כן יש הפסד וצורך גדול, וכן אם הגוי אלים, מותר אפילו בלי ייחוד מקום [אם השכיר לגוי בפרוטה את החדר לאותה שבת: עולת שבת התיר ושאר אחרונים החמירו] (משנ"ב).

1. כלל המלאכות המוזכרות במשנה ובשו"ע הן מלאכות שאם יעשה אותן בשבת יהיה חייב מהתורה^[2], ועם זאת, כיוון שהתחיל אותן מבעוד יום מותר (משנ"ב).

2. כשמוכר לגוי מערב שבת צריך שהגוי יצא מבית היהודי מבעוד יום משני טעמים: א. כדי שלא יהיה נראה שהיהודי ציווה את הגוי להוציא מרשות לרשות. ב. שלא יראה כאילו מכר לו בשבת. ולטעם השני אסור אפילו בעיר עם עירוב. וכן סתמו האחרונים (משנ"ב). החיי אדם הקל בשעת צורך גדול בעיר שיש לה עירוב (שער הציון).

3. אם הגוי בא לקחת את חפצו בליל שבת ולא רואים, מותר לתת לו גם אם הוא לא אלים כיוון שזה חשד בדבר דרבנן שמקילים בו אם לא רואים^[3] (ביה"ל).

הערות שוליים