פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנב ה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רנב ה

סעיף ה | שביתת כליו

נחלקו בית שמאי ובית הלל (דף יז:) האם אדם מצווה שכליו לא יעבדו בשבת. להלכה קיי"ל כבית הלל שאין שביתת כלים בשבת. לכן מותר לאדם לעשות פעולות שמתחילות בערב שבת וימשכו בשבת עצמה כמו שריית דיו וסממנים או להניח קילור (עבה) על עין שירפא בשבת את העין, או לתת מוגמר תחת כלים שייתן בהם ריח טוב בשבת, וכן לתת להשרות שעורים בכלי או להניח גחלים בוערות בכלי.

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

❖ טעינת קורה על זיתים וענבים

הקדמה:

1. שלושה שלבים יש בסחיטת ענבים וזיתים: ריסוק, דיכה ושחיקה. אם הזיתים עברו רק ריסוק, עדיין שייך בהם איסור תורה אם יסחטו אותם, אבל אם עברו דיכה, נחלקו התנאים בדינם, אבל אם עברו שחיקה אין בהם איסור תורה (כך נראה מפשט הגמרא).

2. ההשלכה של זה הוא לגבי המשקים היוצאים מהזיתים והענבים בשבת ולגבי סיום הסחיטה בשבת. אם עדיין יש איסור תורה בסחיטת הזיתים אסור לשתות את המשקים היוצאים בשבת, ואסור לגמור את הסחיטה בידים. ואם אין איסור תורה מותר לשתות את המשקים שזבו ומותר לגמור את הסחיטה בשבת.

3. אם נתנו קורה על זיתים וענבים מערב שבת, נחלקו הראשונים האם הזיתים נחשבים שעברו ריסוק ואסור לשתות את המשקים שזבו (אלא אם כן עברו גם ריסוק לפני טעינת הקורה) או שנחשבים שעברו דיכה ומותר לשתותם בשבת.

4. השו"ע מקל לשתות את המשקים כבר אם נתנו את הקורה מבעו"י, וגר"א ועוד מחמירים עד שיעברו דיכה. וכן לגבי בוסר ומלילות, לשו"ע מותר אפילו אם רק התרסקו ולאחרונים רק אם נידוכו ממש.

במשנה מובא שלכו"ע מותר לטעון קורות בית הבד ביום שישי כדי שימעכו את הזיתים בשבת. הגמרא שואלת מי התנא שהתיר לגמור דברים באופן שנעשים ממילא? רבי יוסי בר חנינא מבאר שהמשנה היא כדעת רבי ישמעאל שהתיר לגמור^[1] ריסוק של מלילות ובוסר^[2] שריסק אותם מע"ש (ורבי עקיבא אסר).

רבי אלעזר מבאר שהמשנה היא רבי אלעזר שהתיר דבש שיצא מחלות שריסק אותם מע"ש. והטעם שלא ביאר כדעת ריב"ח כיוון שרבי יוחנן ביאר שמחלוקת ר"י ור"ע היא על שום ובוסר שנידוכו בע"ש. והמשנה שלנו עוסקת בזיתים שעברו רק ריסוק, שזה אסור לכו"ע.

ונחלקו הראשונים האם נתינת קורה על זיתים הופכת אותם למרוסקים או לנידוכים:

◄ תרומה, סמ"ג, סמ"ק, רבינו ירוחם וטור: טעינת הקורה הופכת אותם רק למרוסקים, ולכן אם טען עליהם קורה בלבד אסור לגמור סחיטתם בשבת או לשתות את המשקים היוצאים מהם, שמא יבוא לסחיטה דאורייתא^[3]. ומותר להשתמש במשקים רק אם ריסק אותם לפני הטעינה.

☜ כך פוסקים אליה רבה, גר"א ומשנ"ב. ובבוסר ומלילות צריך שיהיו נידוכים קודם השבת (ולא רק מרוסקים).

◄ תוספות, רי"ף ורמב"ם: טעינת הקורה עושה את הזיתים נידוכים (ובזה עוסקת המשנה). ומותר להשתמש במשקים גם אם לא ריסק אותם בידיו לפני הטעינה.

☜ שו"ע: מותר לטעון קורת בית הבד (גם בלי ריסוק לפני כן) והמשקים היוצאים מותרים. ובבוסר ומלילות מספיק אם ריסק אותם.

1. צריך שיטען את הקורה הרבה לפני שבת כדי שלא יהיה בהם איסור תורה ורק אז המשקים היוצאים מותרים. ומכל מקום אפשר לטעון סמוך לשבת, אלא שלא ישתמש במשקים בשבת (מג"א).

❖ כלי המשמיע קול

הגמרא אומרת (יח.) שאין נותנים לריחיים של מים חיטים אלא אם יטחנו מע"ש. לרבה: משום השמעת קול. לרב יוסף משום שביתת כלים.

◄ רבינו תם, רי"ף ורמב"ם: הלכה כרב יוסף ואין איסור בכלי המשמיע קול. (אך לא לעניין שביתת כלים).

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ תוספות, רא"ש, סמ"ק, סמ"ק, תרומה והגה"מ: הלכה כרבה ויש איסור בכלי המשמיע קול.

☜ רמ"א: אסור במקום שאוושא מילתא^[4]* ואפשר להקל במקום הפסד (לתת חיטים מערב שבת).

1. אם הריחיים של גוי מותר לתת בהם חיטים מערב שבת גם אם אוושא מילתא, וכן אפשר להשכיר לגוי את הריחיים (משנ"ב).

2. אין להתיר לתת בשבת עצמה חיטים לידי גוי, אפילו במקום הפסד (משנ"ב).

3. במקום שנהגו להקל אין למחות בידם (דרכי משה, ביה"ל).

4. נותן חיטים לריחיים של מים:

◄ מג"א: אינו חייב חטאת^[5].

◄ אבן העוזר, דגמ"ר, אליה רבה ועוד: חייב חטאת.

⤶ ואם פותח את זרם המים לכו"ע חייב חטאת (ביה"ל).

5. ריחיים של רוח:

◄ תפארת ישראל: אין בזה חיוב חטאת לכו"ע.

◄ ביה"ל: יש בזה חיוב כריחיים של מים.

הערות שוליים