פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנז ו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:06, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רנז ו


סעיף ו | הטמנת צונן

הגמרא אומרת (שם) שמותר להטמין את הצונן, ומבארת שאפילו דבר שהדרך להטמינו מותר כשהוא צונן.

רש"י: כיוון שמטמינו רק כדי שלא יתחמם אין איסור. ואם מטמין כדי לחממו, אפילו בכיסוי שאינו מוסיף הבל אסור.

גאונים, רמב"ם ור"ן: אין איסור להטמין צונן בדבר שאינו מוסיף הבל בשביל שיתחמם מעט.

⤶ ר"ן: אבל בדבר המוסיף הבל אסור אפילו צונן (זאת ע"פ דין צינור של אנשי טבריה שהיה הטמנת צונן בחמין ואסרוהו חכמים).

☜ כך פוסק שו"ע.

  1. מותר להטמין מים צוננים בחול כיוון שחול נחשב שמוסיף הבל רק בדברים חמים, אבל בדברים קרים מצנן הוא (ביה"ל[1]).

  2. מהו צונן (עיין גם בסעיף הקודם): כלי שני מותר בכל מקרה, אפילו אם היד סולדת בו, ואפילו אם עירה מכלי ראשון לכלי שני וחזר ועירה לכלי ראשון מותר. כלי ראשון שירד מיד סולדת נחשב לצונן ומותר להטמין אם צריך לכך (אמנם לדעת הרמ"א בסימן שיח, טו היה צריך להחמיר בזה שהרי זה נחשב עדיין חם, אלא שיש לסמוך על השו"ע בשעת צורך) (משנ"ב).


הערות שוליים

  1. עיין בסימן שיח ס"ק יט במשנ"ב שהביא בזה מחלוקת ראשונים האם מותר להטמין בחול מבעוד יום תבשיל צונן, וכנראה שלדינא נקט להתר כמו שסתם כאן.