פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:08, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסג


סעיף טז | דין המקבל שבת מוקדם

רשב"א בשם תוספות: המקבל על עצמו שבת מוקדם יכול לבקש מחברו לעשות בשבילו מלאכה, כמו שהתירו 'שמור לי פירות שבתחומך וכו'.

☜ וכך פוסק שו"ע.

ר"ן: אסור. (ואין ראיה משמור לי פירות וכו', כיוון ששם אם היו בורגנין הוא היה יכול ללכת בעצמו).

⤶ דרכי משה ורמ"א: גם לר"ן מותר בתוספת שבת של מוצאי שבת, שהרי יכול להוציא שבת אם רוצה. ולכן מותר גם להנות ממלאכה שעשו בשביל יהודי בזמן תוספת שבת של מוצאי שבת. (ולמסקנתו: אפילו בתוספת שבת של כניסת שבת מותר להנות ממלאכה שעשו לו אחרים, [מה גם שאין זה ודאי שהר"ן ממש חולק על הרשב"א להלכה אלא רק חלק על הראיה שלו]).

  1. הטעם בזה הוא כיוון שלחברו מותר לעשות את המלאכה, אין איסור לבקש ממנו לעשותה (משנ"ב בשם הט"ז[1]*).

  2. סמוך לבין השמשות שמסתמא רוב הציבור קיבלו על עצמם תוספת שבת, גם המיעוט נגררים אחריהם ואסור לעשות יותר מלאכה כלל (משנ"ב).

  3. במוצאי שבת, אם בישל חברו מותר לו לאכול (רמ"א ואחרונים. ולדעת הלבוש - אסור). ואם אמר 'המבדיל בין קודש לחול' באמצע סעודתו יכול אף הוא לעשות מלאכה, אך צ"ע אם יוכל להגיד רצה כיוון שעשאו חול[2].

  4. במוצאי שבת אין דין שיחיד נגרר אחרי הציבור, וגם אם הם לא הוציאו שבת, הוא יכול להוציא (פרי מגדים).




הערות שוליים

  1. * לפי טעם זה, גם אם ציבור התפללו ערבית, מותר להם לומר ליהודי שמתפלל בבית כנסת אחר שעוד לא קיבל שבת לעשות בשבילם מלאכות, אפילו שאסורות מדאורייתא (שש"כ (מו, כא (וע"ש בהערה)), הליכות עולם (ב, עמוד שה)).

  2. בחזו"ע (חלק ב, עמוד שמח) פסק שלא יאמר 'רצה והחליצנו'. וכתב המשנ"ב (סימן קפח ס"ק לב) שדין זה שייך גם במקרה שהתפלל ערבית לפני ברכת המזון, שלא יאמר רצה והחליצנו. וכ"כ ביחווה דעת (חלק ג, נה).