פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:29, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שז ג


סעיף ג | גוי הקונה בשביל עצמו

רא"ש ורבינו ירוחם: אסור לתת מעות לגוי בערב שבת כדי שיקנה חפץ ליהודי בשבת. אבל מותר לתת לגוי כסף כדי שיקנה בשביל עצמו ואם היהודי יצטרך- יקנה את הסחורה ממנו (הגהות מרדכי).

☜ כך פוסק שו"ע.

  1. אסור גם מתחילת שבוע (ולא רק בערב שבת), כיוון שייחד לו את הבקשה על שבת עצמה, ואפילו אם קצץ לא מועיל בזה (משנ"ב).

  2. גם אם אומר לגוי שבטוח הוא עתיד לקנות את הסחורה ממנו אחרי השבת - מותר (ב"ח ואליה רבה).

  3. יש להסתפק כשמבקש מהגוי שיקנה עבורו, אך בלי לתת לגוי מעות (פרי מגדים בביה"ל).