דיבר הכתוב בהווה

מידה בתורה: כשנכתב בתורה דין מסויים שנוהג בדבר מסויים או במקרה מסויים, פעמים שאין כוונת התורה בזה להגביל את הדין רק לאותו הדבר או לאותו המקרה, אלא הוא הדין גם לשאר דברים או מקרים הדומים לו, והטעם שנכתב הדין באופן האמור, לפי שהוא מצוי ורגיל.

לדוגמא: נאמר בתורה: "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור, בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו". אף על פי שהזכירה התורה שור וחמור, אין הכוונה שרק לגביהם קיים דין זה, אלא הוא הדין גם בשאר בעלי חיים, ומה שהזכיר הכתוב שור וחמור לפי שהם דוגמאות שכיחות ומצויות. וכן: נאמר בתורה: "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו" - אין לי אלא "בשדה", בעיר או בבית מניין? תלמוד לומר: "וטרפה לא יאכל", אם כן למה נאמר "בשדה"? - "דיבר הכתוב בהווה" שכן דרך בהמות להיטרף בשדה יותר מבכל מקום אחר.