ישעיהו בן אמוץ
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: איננו ערך מלא. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
ישעיהו בן אמוץ או ישעיהו הנביא היה נביא שחי בירושלים בתקופת בית ראשון והתנבא בתקופת המלכים עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו מלכי יהודה. הוא התנבא נבואות רבות בנושאים שונים, המקובצות בספר ישעיהו, ונחשב לאחד מחשובי הנביאים. רוב נבואותיו הינן נבואות נחמה, אך התנבא גם נבואות פרוענות על ישראל וכן נבואות פורענות על הגויים. ורבות מההפטרות לקוחות מספרו כולל שבע דנחמתא.
קורות חייו
לא ידוע רבות על קורות חייו המוקדמים, אך לפי הגמרא מגילה י ב נשמע כי נולד למשפחה מיוחסת, כך שאמוץ, אביו של ישעיהו, היה אחיו של אמציה מלך יהודה וממילא בנו של יהואש אביו. על פי הכלל המופיע בגמרא "כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות - בידוע שהוא נביא בן נביא" מגילה טו א ניתן ללמוד כי גם אמוץ אביו היה נביא.
כחלק מנבואותיו של ישעיהו אנו למדים שהיה נשוי והיו לו שלושה ילדים שהשמות הסמליים שניתנו להם בנבואה היו "שאר ישוב" ו"מהר שלל חש בז" לבניו, ו"עמנו אל" לביתו. הגמרא ברכות י א מתארת כי חזקיהו מלך יהודה בתחלה לא רצה לשאת אשה כי ראה ברוח הקודש שילדיו יהיו רשעים ואחר שחלה וישעיהו הנביא אמר לו צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה (מלכים ב כ א, ישעיהו לח א) בקש להינשא לבתו של ישעיהו על מנת שהזכויות של שניהם יוכלו לסייע לבניהם להיות צדיקים.
פירוש שמו
משמעות שמו של ישעיהו היא כנראה צירוף של השורש יש"ע עם סיומת "יה", המציינת את שם השם. שם זה נראה כמרמז על נבואות הנחמה (ישועה) של ישעיהו ויש שטוענים שמדובר בשם שניתן לו על שם נבואותיו.
נבואות נחמה
רוב מוחלט של ספר ישעיהו מורכב מנבואות נחמה. הגמרא בבא-בתרא יד ב מסבירה שהנחמות הרבות בספר השפיעו גם על מיקומו בתנ"ך כך שלמרות שישעיהו חי קודם ירמיהו ויחזקאל, עדיין מצמידים את ספר מלכים וירמיהו משום ששניהם עוסקים בחורבן, ולאחריהם מצמידים את יחזקאל שראשו עוסק בחורבן וסופו בנחמה ולאחריו ישעיהו שכולו נחמה. ישנם שתי הסברים עיקריים בדברי חז"ל לנבואות הנחמה של ישעיהו:
- בתנא דבי אליהו רבה [1] מובא כי הסיבה לכך היא שהוא קיבל עליו עול מלכות שמיים בשמחה שנאמר "ואשמע את קול ה' אומר את מי אשלח ומי ילך לנו? ואומר- הנני שלחני" ישעיהו ו ח.
- הפסיקתא רבתי [2] מסביר שהדבר נבע מכך שישעיהו לימד זכות על עם ישראל.
מעשה מרכבה - נבואת ההקדשה
בפרק ו ישעיה רואה כביכול את הקב"ה יושב על כיסא רם ונישא, שרפים עומדים ממעל לו ומקדשים את שמו. ישעיהו נבהל מהמראה, והוא שומע קול: את מי אשלח ומי ילך לנו, והוא אומר הנני שלחני, והוא מקבל את פרוט שליחותו. חז"ל קוראים לפרק זה, ולפרק ההקדשה של יחזקאל "מעשה מרכבה". המשנה מסכת חגיגה, פרק ב', משנה א' קובעת שמותר ללמד מעשה מרכבה רק ל"יחיד" כאשר הוא "חכם ומבין מדעתו"
ארכיאולוגיה מקראית
בשנת 2018, נמצאה בחפירה ארכאולוגית בעופל, בולה הנושאת את הכיתוב "לישעיה[ו] נבי", על פי אחת ההשערות, זוהי חותמתו של ישעיהו הנביא.