ראובן

 ערך זה עוסק בראובן בן-יעקב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ראובן (פירושונים)

סמל ראובן - אבן אודם (ראו להלן), צבע דגלו אדום, ומצוירים עליו דודאים, שמסמלים את מסירותו לאימו - מתוך ויטראז מבית כנסת זיכרון משכן שילה

ראובן או ראובן בן יעקב הוא אחד משבטי ישראל, בנם הבכור של יעקב אבינו ולאה אימנו.

לידתו ושמו

לפי המדרש, ראובן נולד בי"ד בכסליו, שנת 2,193 לבריאת העולם, שהיא השנה השמינית להיות יעקב בחרן. ראובן נפטר בגיל מאה חמשים וחמש שנים‏^[1].

ראובן נקרא בשמו לפי שאימו אמרה:"... כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי" (ספר בראשית, כ"ט,ל"ב). ואונקולוס מתרגם:"אֲרֵי אֲמַרַת, אֲרֵי גְּלֵי קֳדָם יְיָ עֻלְבָּנִי אֲרֵי כְּעַן, יִרְחֲמִנַּנִי בַּעְלִי" , דהיינו: אלוקים ראה את עלבוני ועגשיו ירחם עלי בעלי. מדרש רבה כתב: "אמר רבי יוסי בר חנינא:שמותיהן נאים ומעשיהן נאים, אלו השבטים: ראובן, ראו בן בין הבנים. רש"י מוסיף על ד"ה ותקרא שמו ראובן - רבותינו פירשו: אמרה (לאה): ראו מה בין בני לבן חמי (עשיו) שמכר הבכורה ליעקב, וזה (ראובן) לא מכרה ליוסף ולא ערער עליו, ולא עוד שלא ערער עליו אלא שביקש להוציאו מן הבור (את יוסף).

במסכת ברכות מובאת גירסה מפורטת יותר:" אמר רבי אלעזר: אמרה לאה "ראו מה בין בני לבן חמי (על שם העתיד קראה שמו): דאילו בן חמי, אף על גב דמדעתיה זבניה לבכירותיה, דכתיב (בראשית כה,לג) "ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו" וימכר את בכרתו ליעקב - חזו מה כתיב ביה: (בראשית כז,מא) וישטם עשו את יעקב "על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי", וכתיב (בראשית כז,לו) ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים [את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה].

ואילו בני, אף על גב דעל כרחיה שקליה יוסף לבכירותיה מניה, דכתיב (ספר דברי הימים, א', ה',א') "ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכרה] - אפילו הכי לא אקנא ביה, דכתיב (בראשית ל"ז,כ"א) וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר לא נכנו נפש. (שם, ז',ב').

סמל השבט

Carnelian sard - ויקישיתוף:צילם:Hyperdeath - עוד תמונות ל"אדם" אפשרי ראו למטה בגלריה

ראובן היה מְפֻתָּ‏‏‏ח על אֹדֶם ^[2] בחשן משפט. רבינו בחיי משער כי האבן היא רובי"ן (סמקן)והוא גדל במקומות ידועים בים. הוא סלע גדול ומוצאון כמוצא הכסף טכמוצא הזהב והסלע. והמוצא הוא:בלאש"ו,ורובי"נו. שנייהם מין אחד וחתיכה אחת. אלה שהרובי"ן הוא אדום בתכלית וכן תרגומו:סמקן. "האבן היא עשויה כמין ענפים שבולטים ממנו ונמשכים ממנו".

שם האבן קרוב לשם ראובן, היות והיא סימלו. צבעו האדום של האבן הביא לכך שהיא ניתנה לראובן. הסיבה לכל הייתה שהאדימו פניו בחטא, כשבלבל יצועי אביו והודה ולא בוש.

סגולת האבן היא שכל אשה הנושאת אותו אינה מפלת לעולם וטוב למקשה לולד. ואם שוחקין ומערבבין אותו באכילה ושתייה יועיל הרבה להריון כדודאים שמצא ראובן שהם דמות אדם. ועל כן נקרא אודם, ונכתב אדם חסר וי"ו להורות על אדם, שהמקרא יורה עצמות האבן (שנקרא אדם) והמכתב יורה על פעולתו. ועל זה היה ראובן מפותח על אודם.

• תרגום אונקלוס מתרגם סמקן מלשון "הסמקה", כפי שמופיע בתרגום ^[3]: "סדרא קדמאה, סמקן ירקן וברקן".
• Sardion – אצל "יוסף בן מתתיהו" ב"מלחמת היהודים" וב"תרגום השבעים".
• גם החוקר הרומאי "פליניוס הזקן"], בן המאה הראשונה לספירה, מזהה את האודם כ: Sardius.
• גם בעברית המודרנית משמש רובי כתרגום מקובל לאודם המקראית, אם כי קיימת טענה שלא ייתכן שהעברים הקדומים הכירו את ה-Ruby.^[4]

קורות חייו

לידתו

מציאת דודאים

בתורה מסופר לראשונה על ראובן בפרשת ויצא, שמצא דודאים בשדה, והביא אותם ללאה אמו, ואף רחל אחותה מבקשת לקבל מהם, ותמורתם לאה מקבלת את הזכות לשכב עם יעקב ועקב כך היא זוכה ללדת את יישכר: ‏^[5].

חטא ראובן

בפרשת וישלח מסופר על ראובן שבלבל את יצועי אביו: "וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" בראשית, לה, כב. יעקב מזכיר לו חטא זה בבואו לברך את בניו: "ראובן בכורי אתה... כי עלית משאבי אביך אז חיללת יצועי עלה.. אל תותר", ובדברי הימים מבואר שהבכורה מועברת ליוסף עקב כך: "וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר-יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא הַבְּכוֹר-וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו, נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן-יִשְׂרָאֵל; וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ, לַבְּכֹרָה. כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו, וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ; וְהַבְּכֹרָה, לְיוֹסֵף".דברי הימים, א, ה,א-ב

רק בלבל יצועי אביו

ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן אומר: כל האומר ראובן חטא, אינו אלא טועה, שנאמר: 'ויהיו בני יעקב שנים עשר', מלמד שכולם שקולין כאחד. אלא מה אני מקיים 'וישכב את בלהה פילגש אביו'? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה (שבת, נה, עב). וכך אומר גם ר' שמעון בן אליעזר, ומסביר את מעשיו:"עלבון אמו תבע,אמר: אם אחות אמי היתה צרה לאמי - שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי! עמד ובלבל את מצעה (מסכת שבת,נ"ה,ב'). הוא לא היה מוכן כי לאחר מות רחל ינתן היתרון לשפחתה ולא לאמו. אמנם, נחלקו בעניין זה תנאים: כתנאי, פחז כמים אל תותר רבי אליעזר אומר: פזתה חבתה זלתה. רבי יהושע אומר: פסעתה על דת, חטאת, זנית. רבן גמליאל אומר: פיללתה, חלתה, זרחה תפלתך. אמר רבן גמליאל: עדיין צריכין אנו למודעי; רבי אלעזר המודעי אומר: הפוך את התיבה ודורשה: זעזעתה, הרתעתה, פרחה חטא ממך.

בסיכום הדעות כתב רש"י שם: "לדעת ר' אליעזר ור' יהושע - חטא, ולרבן גמליאל ולר' אלעזר המודעי - בקש לחטוא ולא חטא". וה"ערוך" בביאור דברי רשב"ג "פללת - פי' עשית פלילות שתבעת עלבון אמך. חלת - התפללת כמו ויחל משה. האי תנא סבר לא שכב עמה".

הרב מרדכי סבתו במאמרו אגרת רחום כתב : "נמצא, כי לדעת ר' יונתן תיאר המקרא את מעשהו של ראובן לא על פי התרחשותו ההיסטורית אלא על פי הערכתו המקראית. אין אנו דנים כעת אם מאמר זה הוא פשט או דרש, ומה הייתה כוונת הדרשן. אפשר, כי מאמר זה הוא דרש בלבד ; אף על פי כן עומדת מאחרי דרשה זו התפיסה כי המקרא מתאר לעתים עובדות לפי הערכתן ולא לפי התרחשותן"[6] 

מיעוט פרסום חטאו

חז"ל ביקשו למעט בפרסום חטאו כשקבעו להלכה:"מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם" מגילה. מפני כבודו של ראובן שכן בדברים כפשוטם עלולים להיות לו לביזיון.

הצלת יוסף

בשעה שיוסף נשלח על ידי אביו לראות את שלום אחיו, ואילו הם רואים אותו מרחוק ורוצים להרגו, ראובן מציל אותו, וממתיק את דינו למוות בבור, מתוך מטרה להצילו ולהשיבו אל אביו,"וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן, וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם; וַיֹּאמֶר, לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם--הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל-תִּשְׁלְחוּ-בוֹ: לְמַעַן, הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ, אֶל-אָבִיו."בראשית לז, כא-כב אך כאשר ראובן שב אל הבור להצילו, הוא מגלה שיוסף איננו בבור, כיוון שהאחים מכרוהו לעבדות לשיירת ישמעלים בעצת יהודה, ראובן נבהל "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל-הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין-יוֹסֵף בַּבּוֹר; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו." בראשית לז, כט ואומר לאחיו:"הילד איננו ואני אנא אני בא" בראשית לז, ל, והאחים פותרים את הבעיה בשליחת כתונת הפסים של יוסף לאביהם טבולה בדם באמירת "הכר נא, הכתונת בנך היא אם לא". לאחר שיוסף כמשנה לפרעה מתנכר אל אחיו, מעליל עליהם שהם מרגלים ודורש שיביאו את בנימין, אוסר את כולם, ולאחר שלושה ימים משחרר אותם ומבקש לאסור רק אחד, והאחים מתעוררים להיזכר בחטא מכירתו ראובן מוכיחם: "הלוא אמרתי אליכם אל תחטאו בילד וגם דמו הנה נדרש".

לקיחת אחריות על בנימין

לאחר דהאחים שבו ממצרים אל יעקב, וסיפרו לו שמלך מצרים דרש שיביאו את בנימין, ראובן אמר לאביו כי ימית את שני בניו אם בנימין לא יחזור. על כך אמרו חז"ל:" אמר יעקב לראובן: בכור שוטה! וכי בניך הם ולא בני ! (רש"י)

ברכת יעקב

יעקב אבינו בבואו לברך את בניו פותח בראובן:

"רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז.פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה" (מ"ט,ג'-ד').

כבודו בתור בכור נשמר. אך בכל זאת הוא מאבד ממעמדו. רש"י מבאר: יתר שאת - "ראוי היית להיות יתר על אחיך בכהונה, לשון נשיאות כפים: ויתר עז - "במלכות, כמו (ספר שמואל א', ב', י') "ויתן עז למלכו" - בברכת חנה.

ומי גרם לך להפסיד כל אלה. פחז כמים - "הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך, כמים הללו הממהרים למרוצתם, לכך, אל תותר -אל תתרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך.

ברכת משה

משה רבינו מברך את שבט ראובן בברכה קצרה:"יְחִי רְאוּבֵן וְאַל-יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר" (ספר דברים ל"ג,ו'). חז"ל מפרטים: "ראובן הודה ולא בוש. מה היה סופו נחל חיי העולם הבא ? ... אלא ראובן מנלן דאודי דא"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן מאי דכתיב (דברים לג) יחי ראובן ואל ימות (דברים לג) (מסכת סוטה,ז',ב')

העברת הבכורה

"בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן ...בראשית לה,כג

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה - יעקב ובניו - בכֹר יעקב ראובן" שמות ג

"וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר-יִשְׂרָאֵל כִּי-הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן-יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה. ב כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף.(דברי הימים א',ה'א'-ב')

ראובן נולד ראשון, ועל כן כבכור הוא ראוי לקבל פי שניים בירושה. האם הוא נחשב בכור בפועל, האם קיבל את זכויות הבכורה?
רש"י מבאר את ברכת יעקב לראובן שהוא היה ראוי להיות כהן ומלך, אך הכהונה עברה ללוי, והמלכות ליהודה. אך, גם לאחר ברכת יעקב - התורה מציינת את היותו בכור פעמיים.

נבי רובין

נבי רובין - המקור:ויקיפדיה, צילם :מיכאלי

המוסלמים יוחסו לראובן מבנה של קבר המצוי בחולות פלמחים, סמוך לראשון לציון. מסביב לקבר נהגו להתכנס ערבים רבים אך גם יהודים מעטים. מעל לפתח החדר כתובת ערבית מן התקופה הממלוכית חקוקה באבן: "בשם אללה הרחמן, הרחום. ציווה לבנות הקבר המבורך הזה, הוד מעלתו הנעלה סייף א-דין תמראז אלמודי אלאשרפי, מושל מחוז עזה, על נביא אללה רובין השלום".

יהודה זיו, חוקר ארץ ישראל, כתב במאמרו על "זבולון לחוף ימים" - עם רוב אחיו אשר עוסק ב"קברות אנשי שם מהמקרא" ^[7]] : "בין בת-ים לאשדוד, בחולות שעל גדתו השמאלית של נחל-שורק, נהגו בעבר ערביי יפו וכפרי-הדרום להתקהל בהמוניהם מדי שנה, כתום האסיף, לחגיגת נבי-רובין - הוא ראובן, בכור יעקב, שקברו נשקף על כל סביבותיו בזכות הצריח הנישא בצידו (הנחל, אף הוא, מכונה בערבית "ואדי-רובין").

למרבה הפלא, לא הפריעה מעולם לאיש מן החוגגים העובדה, כי נבי-רובין קבור, על פי המסורת, בשני מקומות נוספים: בכפר בעל אותו שם, שישב בשעתו על גבול הצפון, בין שומרה לאבן-מנחם של היום ובכפר רבא שלרגלי הר בזק, בצפון-מזרחו של השומרון."

דעה נוספת למקום קבורתו של ראובן מובאת ב"צוואת ראובן":"וימת ראובן אחרי אשר ציווה לבניו את הדברים האלה. וישימוהו בארון עד העלותם אותו ממצרים ויקברוהו בחברון במערת המכפלה במקום קבורת אביו"

נחלת שבט ראובן

ערך מורחב - נחלת שבט ראובן

נחלת שבט ראובן מוגדרת בתור : "אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן" (ספר נחמיה, ט' כ"א). תאור הנחלה בספר יהושע מורכב מערים - המוקפות חומה, מהחצרות - שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים. תחום נחלת השבט, בגבולותיו הטבעיים, הם: בצפון - [[נחל חשבון - הגבול הדרומי של נחלת שבט גד, במערב ים המלח, בדרום נחל ארנון ובמזרח - המדבר וארץ בני עמון. לשם הגדרת התחומים הגאוגרפיים בנחלת השבט מובאים מונחים ייחודיים כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר", "בְּהַר הָעֵמֶק" - שטח ההר היורד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" -שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם בקעת הירדן. מלבד ממלכות סיחון ןארץ חשבון, כלולה בנחלה גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" -אשר הזמינו את בלעם לקלל את עם ישראל.

בתחום שבט ראובן נקבעה עיר מקלט ראשונה. במסכת מכות מבאר ר' תנחום בר חנילאי :"מפני מה זכה ראובן להימנות בהצלה תחילה, שנאמר: "וישמע ראובן ויצלם מידם".

פרטים שונים מובאים על גורלו של השבט בספר דברי הימים (ה',ו' עד י"ח)

1. בְּאֵרָה בְנוֹ אֲשֶׁר הֶגְלָה תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשֻּׁר הוּא נָשִׂיא לָראוּבֵנִי:
2. וּבֶלַע בֶּן-עָזָז בֶּן-שֶׁמַע בֶּן-יוֹאֵל הוּא יוֹשֵׁב בַּעֲרֹעֵר וְעַד-נְבוֹ וּבַעַל מְעוֹן:
3. וְלַמִּזְרָח יָשַׁב עַד-לְבוֹא מִדְבָּרָה לְמִן-הַנָּהָר פְּרָת כִּי מִקְנֵיהֶם רָבוּ בְּאֶרֶץ גִּלְעָד.
4. וּבִימֵי שָׁאוּל עָשׂוּ מִלְחָמָה עִם-הַהַגְרִאִים וַיִּפְּלוּ בְּיָדָם וַיֵּשְׁבוּ בְּאָהֳלֵיהֶם עַל-כָּל-פְּנֵי מִזְרָח לַגִּלְעָד

יוצא מכאן כי תחום מושבו של השבט היה רחב ביותר.

שבט ראובן היה השבט הראשון שהוגלה ומאז פסקו היובלות (מסכת ערובין, ל"ב,ב').

ראובן כמנהיג

הרב בנימין לאו במאמר בעתון "הארץ" בנושא פחז כמים אינו מנהיג מנסה למרות הרגישות שלו ותחושת האחריות הוא מודח מהמנהיגות " "מצפים ליותר. רוצים להישען עליו כמו על סלע ולא לזרום אתו כמו נחל."

• מעשה בלהה - מסכת מגילה קובעת שהפסוק המתאר את מעשיהו לא ישמיע המתורגמן לקהל השומעים. הקהל, שהיה ברובו דובר יוונית ולא עברית, לא הבין את המלים שלא תורגמו לשפתו. "זו צנזורה בעלת מגמה חינוכית, שבוחרת בעיצוב הדעת דרך טקסטים נבחרים." רש"י מוצא דרך אחרת להציג את המעשה:" "וישכב - מתוך שבלבל משכבו מעלה עליו הכתוב כאלו שכבה". ראובן רק שם את כלי המיטה של אביו באוהל אמו לאה.

• מעשה בדודאים - ראובן (על פי המדרש בסך הכל בן ארבע), קולט ברגישות את יסורי אימו. הוא מביא את הדודאים. מה הייתה כוונתו של ראובן הרמב"ן סבור כי הביאם לריח טוב המדרש טוען כי שחשב על סגולתם ועל אפשרות השימוש בהם לעורר את החשק .

• מכירת יוסף - הוא מבקש לקחת אחריות, אך אינו מצליח. הוא מציע לאחים, המבקשים להמית את יוסף, להשליכו אל הבור ותיכנן להצילו לאחר שיסתלקו מן המקום. אך יוסף נמכר עוד לפני שחזר ראובן אל הבור.

• ערבות הבנים - ראובן מציע ליעקב שאם בנימין לא יחזור, אהרוג את שני בני, נכדיך ? על זה אומר המדרש שתי מלים: "בכור שוטה".

אבני חן ומינרלים המיוחסים לאודם - סמל השבט

המקור:ויקישיתוף

• 

  Agate banded - צילם:Ligar

• 

  Carnelian מעובד - צילם:Ra'ike

• 

  רוּבִּי - צילם:Kluka

לקריאה נוספת

• אוצר ישראל - כרך ט' הערך "ראובן" - עמוד 245

קישורים חיצוניים

• בן ציון יהושע, לאן נעלמו עשרת השבטים אפגניסטן ומסורות השבטים האובדים - e-mago.co.il - כתב עת בנושאי תרבות ותוכן
• ראובן בן יעקב באתר אהלי צדיקים

הערות שוליים