חמץ משש שעות ולמעלה
|
הגדרה
חמץ בערב פסח משש שעות ולמעלה - אינו ברשותו של אדם, ועשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו להתחייב עליו פסחים ו: ורש"י ד"ה דאמר.
לדוגמא, משש שעות ולמעלה אינו יכול לבטל את חמצו, משום שכבר אינו ברשותו פסחים ו:.
מקור וטעם
הטעם שאינו ברשותו הוא שהרי אסור בהנאה רש"י בבא קמא כט: ד"ה משש.
הטעם שעשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו הוא שהאדם רוצה בקיומו של החמץ ליקוטי הרמב"ן, הובא בשיטה מקובצת פסחים (ר' יהודה גרשוני) ו: ד"ה עשאן הכתוב.
במהות הדין יש לחקור האם החמץ אסור בהנאה ואע"פ שאינו ברשותו עובר עליו בבל יראה, או שלעניין בל יראה נחשב כאילו אינו אסור בהנאה, וברשותו המידות לחקר ההלכה ו-ט.
בהגדרת "אינו ברשותו" רש"י כתב שאינו שלו פסחים ו: ד"ה דלאו, אך דין זה תלוי במחלוקת הראשונים והאחרונים האם איסורי הנאה שייכים לאדם, שיש דעות שהם כן שלו, ורק לא נחשבים ברשותו (בשליטתו)[1].
פרטי הדין
חמץ של איסורי הנאה, כגון כלאי הכרם, שגם לולא דין החמץ, לא היה ברשותו - הסתפק התשובה מאהבה האם עשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו ח"א קצט, הובא בשיטה מקובצת פסחים (ר' יהודה גרשוני) ו: ד"ה עשאן הכתוב.
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ הארכנו במחלוקת זו, בשיטות השונות, בחילוקים ובנפק"מ בערך בעלות באיסורי הנאה בסעיף "מקור וטעם".