טיט שמשתמשים בו יוצרי כלי חרס, שאם היה ממנו בתוך המקווה, אין טובלים בו[1], ואם היה ממנו - בין יבש ובין לח - על גבי בשרו של אדם, הרי זה חוצץ בטבילה[2].