נבוכדנצאר
|
|
נבוכדנצר (השני) היה אחד ממלכי בבל שהחריב את בית המקדש הראשון ומארבעת המלכים שהחשיבו את עצמם כ"אלוקים".
תולדות חיים
שמו
איך להגהות את שמו יש כמה דעות, והם[א]: "נבוכדנאצר", "נבוכדרנצאר" ו"נבוכדנצר".
צעירותו
נולד לנבופלאסר מלך בבל. משפחתו שימש במשך שנים רבות כמלכי בבת, חז"ל מכנים את נבוכדנצר "רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע" , במקום נוסף נכתב שנבוכדנצר הוא מצאצאי שלמה המלך ומלכת שבא. שם אישתו היה שמירה, ולדעה אחרת שמה היה שמירמית[1]. יש שאומרים שאשתו של נבוכדנצר ביקשה מנבוכדנצר שיבנה לה מגדלים כדי שתוכל לראות את הנוף ועשה כן ומגדלים אלא הם המגדלים שעומדים בבבל עד היום. בתלמוד הבבלי[2] כתוב שאסור להיות בביתו של נבוכדנצאר.
מלחמותיו
חוץ מכיבוש ממלכת יהודה וחורבן ירושלים כבש נבוכדנצר עוד מקומות כמו למשל סוריא, העיר צור[ב], ערי הפלישתים ועוד, זה היה אחרי שמאות שנים שלטה ממלכת אשור על בבל.
הריסת הצור
בספר יחזקאל[3] כתוב שיחזקאל הנביא ניבא שתיחרב העיר צור ע"י נבוכדנצר:
|
וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אלוקים הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע.. כִּי כֹה אָמַר ה' אלוקים הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.. וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי נְאֻם ה' אלוקים |
|
| – יחזקאל, כ"ו. | ||
לפי שיטת האברבנאל לא נחרבה צור כליל ע"י נבוכדנצר אלא ע"י אלכסנדר מוקדון. המלבי"ם מפרש בדיוק ההפך מאברבנאל, והוא מפרש שהעיר צור נחרבה כליל ע"י נבוכדנצר בשנה שהחריב את בית המקדש הראשון ובהמשך השנים נבנתה על - ידה עוד עיר בשם צור שאותה החריב אלכסנדר מוקדון[ג].
גליות בני ישראל והחורבן
בשנת שלוש למלכות יהויקים, מלך יהודה נבוכדנצר הגלה את דניאל, חנניה מישאל ועזריה וכבש את ירושלים[ד].
נבוכדנצר חישב את עצמו כ"אלוקים" והעמיד פסל ואמר לחנניה מישאל ועזריה להשתחוות לפסל והם לא השתחוו וזרקו את חנניה מישאל ועזריה לאש ולא קרה להם כלום.
בשנת אחד עשר למלכות יהויקים, יהויקים מרד בנבוכדנצר ונבוכדנצר הרג אותו ויהויכין בנו התמנה למלך ובן שמונה היה יהויכין במלכותו והוא מלך כמה חודשים בלבד ואחר כך נבוכדנצר הגלה את יהויכין אם יחזקאל בן בוזי, מרדכי היהודי ועוד מגדולי הדור. במקום יהויכין התמנה צדקיהו, אחיו של יהויקים למלך, צדקיהו מלך תשע שנים ואחר כך מרד בנבוכדנצר ונבוכדנצר צר על ירושלים ובשנת 12 למלכות צדקיהו, בט' תמוז נפרצו חומות ירושלים ובתשעה באב באותה שנה נחרב בית המקדש הראשון.
נבוכדנצר הוא זה שאמר לשריו להחריב את בית המקדש אך החורבן נעשה בפועל ע"י נבוזראדן רב[ה] הטבחים:
|
|
וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ |
|
| – מלכים ב, כ"ה, ח' - ט'. | ||
ע"פ אסתר רבה[4] קומיוני ואגוסטיאני נתנו לנבוכדנצר את העצה להחריב את בית המקדש הראשון.
אחרי חורבן בית ראשון הוגלו עם ישראל לבבל למשך 70 שנה ואז חזרו לארץ ישראל ובנו את בית המקדש השני.
לשיטת האברבנאל והמלבי"ם, נחרב בית המקדש הראשון בשנת ג'שנ"ח ולשיטת פרשנים אחרים בית המקדש הראשון נחרב עשרים שנה לפני, בשנת ג'של"ח. בגלל שנבוכדנצר שלח את נבוזראדן ושאר שריו להחריב את בית המקדש הראשון וכמו כן חישב עצמו כ"אלוקים" נענש שהוגלה למדבר לשבע שנים ושם אכל עשב[5] וכמו כן נחרב ביתו, מי שרואה את ביתו של נבוכדנצר צריך לברך "ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר", אסור להיכנס לביתו של נבוכדנצר.
בנו היה אוויל מרודך, שמלך תחתיו משנת ג' שס"ד ושיחרר את יהויכין שהיה 37 שנים במאסר בכ"ה אדר[6]. אוויל מרודך שיחרר גם את צדקיהו, צדקיהו מת יום לאחר ששוחרר[7]. לאחר אוויל מרודך מלך בנו של אוויל מורדך, בלשאצר[8], רש"י כתב שבלשאצר היה בנו של נבוכדנצר[9], לאחר מות בלשאצר התפרקה מלכות בבל.
המשל על נבוכדנצר
בספר ישעיהו[10] מובא משל על "הילל בן שחר", רש"י מפרש ש"הילל בן שחר" זה כוכב שמאיר אור חזק בסוף הלילה[ו]- בעלות השחר[ז] והוא שרה של בבל, המצודות מפרשים גם כמו רש"י ש"הילל בן שחר" הוא כוכב שמאיר אור חזק בעלות השחר אך הם לא אמרו בפירוש האם כוכב זה הוא שרה של בבל אך גם ע"פ רש"י וגם ע"פ המצודות המשל מדבר על גאוותו של נבוכדנצר ואיך הוא יושפל לנגד עינו.