אנציקלופדיה תלמודית:שירי הלשכה

הגדרת הערך - שקלים שנשארו בלשכה לאחר תרומת הלשכה.

מהותה ודינה

שקלים* שהיו תורמים ישראל בכל שנה^[1], שהיו מונחים בלשכה אחת מן הלשכות שבמקדש^[2], היו תורמים מהם תרומת-הלשכה*^[3], והנותר מן השקלים שלא תרמו אותם לתרומת הלשכה, הם שירי הלשכה^[4]. ושתי דעות בדבר: יש סוברים שבסוף חודש אדר כשמתקבצים שקלים, היו ממלאים לתרומת הלשכה עשרים ושבעה סאים בשלש קופות שבכל אחת מהם יש בו תשעה סאים^[5], והנותר בלשכה הם שירי הלשכה^[6], ודוקא בשידוע שאין עתידים לתרום ממנה עוד לתרומת הלשכה^[7]. ויש סוברים שהיו ממלאים בשלשה זמנים – בחמישה עשר יום קודם הפסח וחמשה עשר יום קודם עצרת וחמשה עשר יום קודם סוכות^[8] – בכל זמן תשעה סאים בשלש קופות שבכל קופה שלשה סאים^[9], ובכל פעם שהיו ממלאים, המעות הנותרות בלשכה, הם שירי הלשכה^[10].

שקלים המונחים בקופות של 'תקלין עתיקין'^[11] - שמי שאחר שקלו בשנה נותנו בתקלין עתיקין^[12] - היו הגזברים נותנים אותם לשירי הלשכה^[13] של שנה שעברה^[14]. וכן מי שאחר שקלו אחר שתרמו תרומת-הלשכה* האחרונה שבאותה שנה^[15], היה נותן שקלו ל'תקלין עתיקין', והיו הגזברים נותנים אותם לשירי הלשכה^[16], של אותה שנה^[17]. וכתבו אחרונים שהיו שתי קופות של שירי הלשכה, האחד של שנה שעברה, והאחד של אותה שנה, שלא עירבו ביניהם, לפי שאין להביא קרבנות מתרומה ישנה^[18], ולפעמים היו משתמשים במעות שירי הלשכה לקרבנות, לסוברים כן^[19].

על המועל בחטאות-המתות* שיש סוברים שמשלם תשלומי קרן^[20], והתשלום הולך לשירי הלשכה, ע"ע חטאות המתות^[21].

מעילה

מעילה אם אסורה בשירי הלשכה, נחלקו תנאים: יש סוברים שאין מועלים^[22]. ויש סוברים שמועלים^[23], בתוך שנתו^[24], שמא יצטרך להם לצורך קרבנות, שלדעתם משתמשים בהם לצורך קרבנות^[25]. הלכה שאין מועלים בהם^[26]. על חומות ירושלים שנקנים מתרומת הלשכה^[27], שאין מועלים בהם, ע"ע ירושלים^[28], וע' לא ניתנה תורה למלאכי השרת^[29], וע' מעילה.

השימוש

לצורך הדיוט

מעות שירי הלשכה עושים בהם שימושים שונים, ואף שלצורך הדיוט, וכן שנינו: אמת המים – שבירושלים^[30], או שבעזרה שצריכה תיקון^[31] - וחומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר – לחפור בה בורות שיחים ומערות ותקון רחובותיה ושווקיה ושמירת העיר^[32] - שנינו במשנה שבאים משירי הלשכה^[33], וכן אמרו בברייתא: חוץ לחומת העזרה - כגון עזרת נשים והחיל וחומת העיר ומגדלותיה^[34] - באים משירי הלשכות^[35], לפי שהם צרכי צבור^[36], שירושלים לא נתחלקה לשבטים לסוברים כן^[37], ונתנה לכל ישראל, לפיכך באים משירי הלשכה שנתנו כל ישראל^[38]. ופירשו ראשונים שלדעתם ירושלים לא קדשה, ולפיכך בא משירי הלשכה ולא מבדק-הבית*^[39]. ויש הראשונים שפירשו, מה שנותנים ממעות שתרמו ללשכה לצורך הדיוט, לפי שעל מנת כן הקדישום^[40], ומן האחרונים יש שפירשו לפי שלב-בית-דין-מתנה* ויכולה להוציא הקדש לחולין^[41]. בברייתא אמרו: חוץ לחומת העזרה - כגון חומת העיר^[42] - באים מלשכת בדק הבית^[43], ופירשו ראשונים, שלדעת ברייתא זו באים אף מבדק הבית, שקדושתו גדולה משירי הלשכה, לפי שלדעתם ירושלים קדושה^[44]. הלכה שבאים משירי הלשכה^[45].

דברי קדושה וצורך הקדש

דברי קדושה כגון מזבח העולה וההיכל והעזרות, נחלקו תנאים אם עושים במעות שירי הלשכה: בברייתא בירושלמי אמרו שבא משירי הלשכה^[46], והטעם יש שכתבו לפי שסוברים שמועלים בשירי הלשכה^[47], לפיכך עושים מהם דברי קדושה^[48], או אף על פי שאין מועלים בשירי הלשכה, מכל מקום אחר שעושים מהם המזבח וההיכל והעזרות מועלים בהם^[49]. ובבבלי שנינו בברייתא שבא משל בדק הבית^[50], לפי שצורך בנין הם^[51], וכן שלדעתם אין מועלים בשירי הלשכה^[52], לפיכך אין עושים מהם דברי קדושה^[53]. הלכה שבאים משירי הלשכה^[54]; מזבח הזהב וכלי שרת ובגדי כהנים ובגדי כהן גדול ועץ ארז ואזוב ושני תולעת, יש סוברים שבא משירי הלשכה^[55]; כבש שהיו עושים מהר הבית להר המשחה שעליו מוציאין פרה אדומה^[56], יש מן התנאים סוברים שהיה משל שירי הלשכה^[57], וכן יש שכתבו להלכה^[58]. ובטעם הדבר יש שכתבו לפי שלא נעשו לצורך קרבן^[59], ודוקא הנעשה לשם קרבן נעשה מתרומת הלשכה^[60], או לפי שכל שלצורך בנין - חוץ לעזרה^[61] - בא משל שירי הלשכה^[62]; כבש שהיו עושים מהעזרה עד חוץ לירושלים שעליו היו מוליכים את השעיר-המשתלח* ביום הכיפורים^[63], היה משירי הלשכה^[64], לפי שעשייתו לצורך חוץ, וכל שהוא לצורך חוץ לא נעשה מתרומת הלשכה^[65], או לפי שלא נעשו לצורך קרבן, ודוקא הנעשה לשם קרבן נעשה מתרומת הלשכה^[66]; לשון הקשור בין קרניו של שעיר המשתלח^[67], יש סוברים שבא משל שירי הלשכה^[68], שאינו צורך הקרבן^[69]. ויש סוברים שבא משל תרומת הלשכה^[70]; החבל והכפיפה שהשתמשו בהם בהשקאת-סוטה*^[71], באים משירי הלשכה^[72], דהם כצרכי העיר^[73].

תשלומי שכר

שכר דיינים שדנים את הגזלנים ("גוזרי גזרות") שבירושלים^[74], יש סוברים שבאה משירי הלשכה^[75]; שכר שלוחי בית דין שהיו עוקרים כלאים מן השדות^[76], באה משירי הלשכה^[77], לפי שלב בית דין מתנה שישתמשו לכך^[78].

לצורך קרבנות

שירי הלשכה אם משתמשים בהם לצורך קרבנות אם נגמר המעות מקופות של תרומת הלשכה, נחלקו תנאים: ר' מאיר – או ר' יהודה^[79] - סבר שמשתמשים בהם לקרבנות^[80], ואף בשירי לשכה של שנה שעברה, כל שלא עברה שנה מזמן שנתנו השקלים^[81]. וחכמים סוברים שאין משתמשים בהם לקרבנות^[82]. הלכה שמשתמשים בהם לקרבנות^[83].

מותר

מותר שירי הלשכה, שנותרו לאחר שהשתמשו בהם לשימושים שהם מיועדים עבורם^[84], נחלקו תנאים מה עושים בהם: רבי ישמעאל אומר, שקונים בהם יינות שמנים וסלתות – כשהם בזול^[85] - ומוכרים אותם - הגזברים^[86], או שהיו נותנים לחנווני למכור^[87] - למי שצריך יין לנסכים ושמנים וסלתות למנחות, והשכר להקדש^[88]. ורבי עקיבא אמר שאין עושים כן, לפי שאין משתכרים בשל הקדש^[89], שאין-עניות-במקום עשירות*^[90], או שחוששים שמא יפסיד את ההקדש^[91]. הלכה כר' עקיבא^[92]. בדעת ר' עקיבא נחלקו ראשונים מה היו עושים במעות: יש סוברים שמביאים מהם עולות לקיץ המזבח^[93]. ויש סוברים שממתינים עד שיהא בהם צורך לצורכי העיר^[94].

הערות שוליים