ההיסטוריה היהודית

חשבונות היסטוריים בגמרא

בסוגיות רבות הגמרא דנה במאורעות שאירעו, כגון: עבודה זרה ט (יוון ורומי), מגילה יא: (מלכות פרס), תענית כט. (עליית משה וירידתו מהר סיני), שבת פז: (השנה הראשונה לצאת ישראל ממצריים), שבת טו. (הנשיאים שקודם החורבן) ועוד.

הדבר בולט שבכל המקרים הללו העיסוק הוא לצורך חישובים מסוימים, ולא לצורך הלימוד ההיסטורי.

תאריכים מרכזיים בהיסטוריה היהודית

לאחר שנוכחנו שיש אומרים שהתאריכים הנמצאים בגמרא אינם מחויבים, נביא את התאריכים החשובים בהיסטוריה היהודית, ולאחר מכן נביא כמה הערות וקושיות שיש עליהם.

התאריכים העיקריים בהיסטוריה היהודית מחושבים ע"פ ההפרשים ביניהם:

1. לידת אברהם אבינו - שנת 1948 לבריאת העולם, מחושב ע"פ חשבון עשרים הדורות שמאדם הראשון ועד אברהם, ע"פ הגילאים שבהם הוליד כל אחד מהם, כמוזכר בסוף פרשיות בראשית ונח.
2. הולדת יצחק - שנת 2048 - כאשר אברהם היה בן מאה שנה.
3. יציאת מצריים - 2448 - ארבע מאות שנה אחר הולדת יצחק, כפי שהובטח לאברהם.
4. הכניסה לארץ - 2488 - ארבעים שנה אחר יציאת מצריים.
5. בניין בית ראשון - 2928 - ארבע מאות ושמונים שנה אחר יציאת מצריים, כפי שמפורש בספר מלכים בבניית הבית.
6. חורבן בית ראשון - 3338 - שהרי בית ראשון עמד 410 שנה, מחשב ע"פ סכום חיי המלכים שמלכו.
7. בניין בית שני - 3408 - שהרי גלות בבל ארכה 70 שנה.
8. חורבן בית שני - 3828 - שהרי בית שני עמד 420 שנה, כמו שכתוב "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", שעמד יותר שנים מבית ראשון (ב"ב ג ורש"י שם).

הערות וקושיות על תאריכים אלו

וכעת נביא את ההערות והקושיות שיש על התאריכים הללו:

1. ההערה הראשונה שיש להעיר על כל התאריכים היא שאנו רואים שכולם מעוגלים בדיוק על עשרות שנים. לכן יש מקום להניח שהתאריכים אינם מדויקים לגמרי, אלא הם עוגלו, כיוון שהתאריך המדויק לא היה חשוב כ"כ, כדלעיל.
2. שנת לידת אברהם אבינו, כאמור, מחושבת ע"פ סכום עשרים הדורות שחיו עד אליו. אמנם נראה שגם שנות הדורות הללו מעוגלים, שהרי מבין 20 הדורות הללו, שנותיהם של 9 מעוגלות על עשר שנים, שנותיהם של עוד 4 מעוגלות על חמש שנים, ורק שנותיהם של ששת הדורות הנשארים מדויקות על השנה (ע"פ סטטיסטיקה פשוטה היה מסתבר שרק שניים יהיו מעוגלים על עשר שנים, ועוד שניים מעוגלים על חמש שנים, וכל השישה עשר הנוספים יהיו מדויקים על השנה).
3. לגבי יציאת מצריים ידועה הקושיה שבלידת יצחק מפורש שישבו במצריים ארבע מאות שנה, ולא רק מאתיים ועשר. אמנם כל המפרשים כבר עמדו עליה, וכתבו שהארבע מאות שנה נמנות מלידת יצחק, אך עדיין היא קשה.
4. שנות בית המקדש הראשון מחושבות ע"פ סכום חיי המלכים שחיו אז. כמובן שחלק מהשנים נבלעות אלו בתוך אלו, שהרי המלכים לא מתו בדיוק בסוף השנה, וכמו שהגמרא אומרת על חשבון שבעים השנים של גלות בבל (מגילה יא:).
5. גלות בבל ארכה שבעים שנה, אך כבר רבים הקשו שלכאורה היא היתה רק 52 שנה, ואמנם יש על כך תירוצים (שיש הפרש של 18 שנה בין הגלויות השונות, וכן בין תחילת בניית הבית השני לסיומו).
6. תחילת בריאת העולם, כידוע, לדעת רבים אינה ע"פ המניין שאנו מונים, אלא היתה זמן רב לפני כן, שהרי יש אומרים שהימים של ימי בראשית אינם באורך הימים שלנו (שהרי עד יום רביעי לא נתלו כלל המאורות שעל פיהם מחשבים את אורך היום והלילה, ועוד ראיות שונות), וככלל מעשה בראשית אינו כפשוטו (למשל הרקיע שמבדיל בין המים העליונים לתחתונים). ויש שהביאו את דברי הזוהר שהקב"ה ברא עולמות והחריבן. ויש שגם התחשבו בדעת המדענים שהעולם נברא לפני זמן רב.
7. השימוש בשנים לבריאת העולם הוא חדש יחסית, בתקופות הקודמות היו מונים ליציאת מצריים, לאחר מכן לבניית ביהמ"ק, לחורבנו, לשנות מלכים, ו"לשטרות", ולא הזכירו כלל את השנים לבריאה (אוצר ישראל ערך כרונולוגיה).
8. המסורת על שנות בריאת העולם אינה עיקר מעיקרי היהדות (לוח דברי הימים "עזרא").
9. בתקפות הקדומות גם אצל כותבי ההיסטוריה של הגויים לא החשיבו במיוחד את התאריכים, אלא בעיקר את המאורעות עצמם. ולגבי התאריכים לא דייקו (אוצר ישראל ערך כרונולוגיה). גם לגבי המאורעות עצמם היו מערבים לעיתים את המאורעות האמיתיים עם אגדות וגוזמאות.
10. לדברי הארכיאולוגים וההיסטוריונים, אמנם חורבן בית שני כמעט מתאים למסורתנו (הם מאחרים אותו רק בשנתיים), אך בניינו הוא כמאה שנה לפני כן. וכן את בניין בית ראשון וחורבנו הם מקדימים בכמאה שנה. לעומת זאת ישיבת בני ישראל במצריים ויציאתם ממנה היא כאלף שנה לפני התאריך שבמסורתנו (ספר "מקרא וארכיאולוגיה").

לקריאה נוספת

ספר תולדות הזמן. הרב יוסף גרמון. https://www.dropbox.com/s/kmhc9ytvvlnq16v/libro%20rab%20Yosef%20Garmon.pdf

:תורה ומדע