מיקרופדיה תלמודית:הין
|
|
הגדרה[1] - מידת לח בשיעורי הלכה
חשיבותו
ההין הוזכר בתורה:
- בשיעור שמן-המשחה (ראה ערכו) שעשה משה רבנו (שמות ל כד).
- ובשיעורי נסכי יין ושמן של מנחת נסכים (במדבר טו ד-י).
בדברי חכמים הוזכר ההין:
- בדיני מקוה, שיש מהתנאים הסובר שמלא הין מים שאובים פוסלים את המקוה (הלל בעדיות א ג), וטעמו כי ההין היא המידה הגדולה שלימדה תורה בלח, ולכן היא חשובה לפסול את המקוה (פירוש הראב"ד שם).
- בדמאי, שאמרו מותר למכור דמאי במידה גסה (דמאי ב ד), ויש מהתנאים שאמר שבלח הין היא מידה גסה, מהין ולמטה מידה דקה (רבן שמעון בן גמליאל בשם רבי יוסה בתוספתא שם (ליברמן) ג יב).
- באיסור לרמות את חברו במידות אמרו שהקפידה תורה אפילו על אונאת מידה קטנה, קל וחומר באונאת הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין (בבא בתרא פט ב).
- ובעשיית המידות אמרו עושה אדם הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין (גמ' שם צ א), ואף על פי שאין עושים מידות שאין ההבדל ביניהן אלא רבע, ויש חשש חילוף ביניהן, שטועים בני אדם ויבואו לרמות בהן, לא אסרו לעשות רביעית ההין ושלישית ההין, אף שמתחלפים זה בזה, הואיל והיו במקדש מימות משה (גמ' שם; רמב"ם גניבה ז ז). ובמקדש עצמו לא גזרו - אף שהיו יכולים למדוד השיעורים של שלישית ההין ורביעית ההין במידות של לוגים (תוספות שם ד"ה במקדש) - שכהנים-זריזים-הם (ראה ערכו. גמ' שם).
שיעורו
ההין הוא שנים עשר לוג (ראה ערכו. מנחות פט א וכריתות ה ב; ירושלמי שקלים ו א; רמב"ם כלי המקדש א ב, ומעשה הקרבנות ב ז), שנאמר: וְשֶׁמֶן זַיִת הִין (שמות ל כד), ונאמר: שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה (שם לא) - "זה" בגימטריא (ראה ערכו) שתים עשרה (מנחות שם), ואל תאמר שתים עשרה רביעיות הלוג, שלא מצאנו מן התורה מידה פחותה מלוג (רש"י שם ד"ה זה בגימטריא).
ובקבים (ראה ערך קב) שיעורו שלשה קבים, ובסאים (ראה ערך סאה) שיעורו חצי סאה (רשב"ם בבא בתרא צ א ד"ה הין; פירוש המשניות לרמב"ם עדיות א ג).
שיעור ההין נמדד במידה של איטליה (ברטנורא כלים יז יא), וזוהי מידה מדברית (משנה כלים שם), שהיא הקטנה מכל המידות (ברטנורא שם, על פי המשנה שם), לפי שהמידות האיטלקיות היו בשיעור המידות שהיו במדבר בזמן שניתנה תורה לישראל (תפארת ישראל שם).
בימינו
שיעור ההין במידות של זמננו תלוי בדעות של שיעור רביעית (ראה ערכו וערך מדות): לדעה שרביעית היא 68 סמ"ק, ההין הוא בערך ארבעה ליטר; ולדעה שרביעית היא 135 סמ"ק, ההין הוא בערך ששה וחצי ליטר.
בכלי המקדש
מה היה במקדש
בכלים של מידות הלח שהיו במקדש, נחלקו תנאים:
- יש אומרים שלפי שמודדים הנסכים של זבחים בחצי ההין, שלישית ההין ורביעית ההין, היו כל אלה במקדש, ומלבד אלה היה שם גם מידת הין (תנא קמא במשנה מנחות פז ב; רבי מאיר ורבי יהודה בגמ' שם), אף על פי שאין לנו דבר למדוד בו, הואיל והיה במקדש מימי משה, שמדד בו שמן לשמן המשחה ההין (גמ' שם), וכן הלכה (רמב"ם כלי המקדש א יז-יח).
- ויש אומרים שהיו מידות החלקים למדידת הנסכים, אך ההין לא היה שם, שלא היה משמש דבר (רבי שמעון במשנה שם), וההין שעשה משה, לפי שלא היה נצרך לדורות (ראה ערך שמן המשחה) - נגנז (גמ' שם פח א).
- ויש אומרים שלא היתה שם אלא מידה אחת של הין, ושנתות - סימנים - היו בו, עד כאן חצי ההין, ועד כאן שלישית ההין, ועד כאן רביעית ההין (רבי אליעזר בר רבי צדוק במשנה שם פז ב, ורש"י כת"י שם).
מידה שניתנה למשה מסיני
איזוהי המידה הראשונה של הין וחלקי הין במקדש שניתנה למשה מסיני, שעל פיה שיער אחר כך את שאר המידות, נחלקו תנאים:
- יש אומרים שרביעית הלוג ניתנה לו, ונאמר לו שבה ישער את האחרים, וימדוד שתי רביעיות ויעשה חצי לוג, ושוב לוג ורביעית ההין וכו' עד הין (רבי יהודה במנחות פז ב, לפי הגמ' שם פח א).
- ויש אומרים שמידת ההין ניתנה לו למשה, ונאמר לו שישער ממנה את האחרים, ויעשה ממנה חצי הין ושלישית הין ורביעית הין עד חצי לוג (רבי מאיר שם פז ב, לפי הגמ' שם פח א)[2].