פרשני:תנ"ך:שמות יח א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תנ"ך:שמות יח א

האם בני משה היו בקבלת התורה?

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן": על אף שלפי סדר הפסוקים ביאת יתרו כתובה לפני מתן תורה, במדרש נחלקו התנאים לגבי מה שמע יתרו שהוביל אותו לצאת לקראת משה ובני ישראל וממילא גם לגבי זמן ביאתו של יתרו: "וישמע- מה שמועה שמע ובא? מלחמת עמלק שמע ובא, שהיא כתובה בצדו, דברי ר' יהושע. ר' אלעזר המודעי אומר: מתן תורה שמע ובא". לדברי ר' יהושע יתרו הגיע לפני מעמד הר סיני כפי שמופיע בסדר הפסוקים, ומנגד ר' אלעזר מסביר כי יתרו הגיע רק לאחר מתן תורה לפי הכלל כי: "אין מוקדם ומאוחר בתורה".

מחלוקת זו ממשיכה גם בשיטות הראשונים. האבן עזרא‏^[1] מוכיח כי יתרו הגיע לאחר מתן תורה מכך שהוא מייעץ למשה על הדרך בה הוא יוכל להודיע לעם את "חוקי האלוהים ואת תורותיו" ומשמע כי העם כבר קיבל את התורה. כמו כן, מובא כי יתרו מגיע "אל המדבר אשר הוא חונה של הר האלוהים"- ומשמע מכך כי ההר כבר מוגדר כהר האלוהים כי כבר ניתנה עליו תורה וכן מכך שיתרו הקריב "עולה וזבחים לאלוהים" ולא נשמע כי הוא בנה להם מזבח- ניתן להבין כי הוא הקריב על המזבח שכבר היה בנוי ונבנה לאחר מתן תורה‏^[2]. לפירושו, בתורה הפסוקים נכתבו שלא לפי סדר התרחשות האירועים על מנת להשוות בין היחס של שני גויים כלפי ישראל- ההתנהגות של עמלק שנלחם בישראל ולעומתו התנהגותו של יתרו שראה את הניסים הגדולים שהתרחשו לישראל ורצה להתחבר אליהם.

החזקוני‏^[3] מביא את מחלוקת הפרשנים ומסכם כי לפי השיטה כי יתרו הגיע רק לאחר מתן תורה, ומביא לכך אף מעין זכר בפסוקים כי אכן גרשום ואליעזר בני משה שלא זכו להיות במעמד הר סיני לא הוזכרו לאחר כך בפסוקים- "צריך לומר- גרשום ואליעזר לא עמדו על הר סיני. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שלא הוזכרו מכאן ואילך בשום מקום בתורה".

מנגד, הרמב"ן‏^[4] מבאר כי יתרו הגיע לפני מתן תורה כפי שמופיע בסדר הפסוקים. הרמב"ן דוחה את הוכחות האבן עזרא ואומר כי על אף שההר מכונה "הר האלוהים" הרי שכבר בעת מעמד הסנה הוא כונה כך ואין בכך הוכחה לזמן ביאת יתרו. כמו כן, פרשנים אחרים דחו את הוכחת האבן עזרא מכך שיתרו מדבר על חוקי האלוהים מדברי המדרש שמבאר כי בני ישראל קיבלו כבר חוקים ומצוות במרה וכן את הוכחתו בדבר קיום מזבח קודם ביאת יתרו- מכך שמשה בנה מזבח לאחר מלחמת עמלק‏^[5].

הערות שוליים