אנציקלופדיה תלמודית:מצה עשירה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:14, 1 באפריל 2023 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - מצה שאינה בכלל "לחם עוני".

מהותה

מצה* עשירה - שיש אומרים שאין יוצאים בה ידי חובת מצות אכילת-מצה*[1] - היינו מצה שעיסתה נילושה ביין* בשמן* בדבש* או בחלב*[2], בין נילושה עם מים ובין אם נילושה בלא מים[3]. על עיסה שנילושה במי פירות לבדם, או אף עם מים, אם חייבים על חימוצה, ואם מותר לאפותה בפסח, ע"ע חמץ[4].

מצה שעיסתה נילושה בשאר משקים

מצה שעיסתה נילושה בשאר משקים - חוץ מיין שמן דבש וחלב[5] – נחלקו בה ראשונים בדעת אמוראים: יש סוברים שחשובה מצה עשירה[6], ומהם שכתבו שזו היא שאמר ר' סימון בירושלמי בשם ר' יהושע בן לוי: אותו כזית שאדם יוצא בו ידי חובתו בפסח צריך שלא יהא בו משקים[7], שבכל משקים - חוץ ממים[8] - אמרו[9]. ויש סוברים שמצה שעיסתה נילושה בשאר משקים אינה חשובה מצה עשירה[10], ולדעתם אותה שאמר ר' סימון בירושלמי בשם ר' יהושע בן לוי, שהכזית שיוצאים בו ידי חובת אכילת מצה צריך שלא יהיו בו משקים[11], ביין ושמן ודבש וחלב אמרו, שאין דרך לערב בעיסה אלא אותם[12].

שעיסתה נילושה במעט משקים

מצה שנילושה במשקים בשיעור מועט, כגון רביעית שמן שלש בה כמה עיסות שיש בהן שלושה עשרונים ושליש העשרון סולת, אינה חשובה מצה עשירה[13].

שנתנו בעיסתה מלח או תבלין

מצה שנתנו בעיסתה מלח או תבלין, כתבו ראשונים שחשובה כמצה שנילושה בשאר משקים, שלסוברים שמצה שעיסתה נילושה בשאר משקים חשובה מצה עשירה[14], אף זו חשובה מצה עשירה, ולסוברים שמצה שנילושה בשאר משקים אינה חשובה מצה עשירה[15], אף זו אינה חשובה מצה עשירה[16]. ויש שכתבו, שאף לסוברים שמצה שנילושה בשאר משקים חשובה מצה עשירה, מצה שנתנו בעיסתה תבלין או מלח אינה חשובה מצה עשירה[17].

האפויה או מטוגנת בשמן או דבש

מצה המטוגנת בשמן או דבש, כתבו ראשונים בדעת תנאים שחשובה מצה עשירה[18], שאינם לחם עני, אלא לחם עשיר[19], ולדעתם זו היא ששנינו: דובשנין וכו' ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה[20]. וכן מצה האפויה עם שמן או דבש, כתבו ראשונים שחשובה מצה עשירה[21].

המתובלת אחר אפייתה

מצה המתובלת אחר אפייתה, יש מן הראשונים שכתבו בדעת תנאים שאינה חשובה מצה עשירה, ולדעתם זו היא שאמרו בתוספתא: יוצאים במצה מתובלת[22], דהיינו במצה המתובלת אחר אפייתה[23].

שנחלטה במים

עיסה שבלילתה עבה, ונחלטה במים - היינו שניתנה במים רותחים[24] - לסוברים שחשובה לחם*[25], נחלקו בה ראשונים בדעת תנאים: יש סוברים שחשובה מצה עשירה[26], ולדעתם זו היא ששנינו בברייתא: לחם עוני[27], פרט לחלוט[28]. ויש מן הראשונים סוברים שעיסה שבלילתה עבה ונחלטה במים אינה חשובה מצה עשירה, ופירשו אותה שששנינו בברייתא: פרט לחלוט, באופנים אחרים[29].

שנחלטה במים ונאפתה בתנור

עיסה שבלילתה עבה ונחלטה במים, ולאחר מכן נאפתה בתנור, יש מן הראשונים סוברים שחשובה מצה עשירה[30], ולדעתם זו היא ששנינו בברייתא: לחם עוני[31], פרט לחלוט[32]. ויש שכתבו שאינה חשובה מצה עשירה[33], ולדעתם זו היא שאמרו בתלמוד, שעיסה חלוטה שחזרה ונאפתה חשובה לחם עוני[34]. ומהם שפירשו אותה ששנינו: לחם עוני פרט לחלוט, בחלוטה שחזרה ונחלטה עד שהתלבנה, שחשובה מצה עשירה[35].

שנחלטה במים ונאפתה בקדירה

עיסה שבלילתה עבה ונחלטה במים, ולאחר מכן נאפתה בקדירה, יש מן הראשונים שכתבו שחשובה מצה עשירה[36], ולדעתם זו היא ששנינו בברייתא: לחם עוני[37], פרט לחלוט[38], שבעיסה חלוטה שנאפתה בקדירה הדברים אמורים[39]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם, שעיסה שנחלטה ונאפתה בקדירה, דינה כעיסה שנחלטה ונאפתה בתנור[40].

עיסה רכה שנחלטה במים ונאפתה

עיסה רכה שנחלטה במים ולאחר מכן נאפתה, כתבו ראשונים שאינה חשובה מצה עשירה[41], ולדעתם זו היא שאמרו בתלמוד שעיסה חלוטה שחזר ואפאה, חשובה לחם עוני[42].

החלוטה בשמן יין או דבש

עיסה עבה שנחלטה בשמן או ביין או בדבש, כתבו ראשונים שחשובה מצה עשירה[43], ולדעתם זו היא ששנינו בברייתא: לחם עוני[44], פרט לחלוט[45], שלדעתם בעיסה החלוטה ביין בשמן או בדבש הדברים אמורים[46].

שנחלטה עם תבלין או מיני מתיקה

עיסה עבה שנחלטה עם תבלין או מיני מתיקה, כתבו ראשונים שחשובה מצה עשירה[47], ולדעתם זו היא ששנינו בברייתא: לחם עוני[48], פרט לחלוט[49], שלדעתם בעיסה עבה החלוטה עם תבלין או מיני מתיקה הדברים אמורים[50].

קמח חלוט

מצה הנאפית מקמח חלוט, כתבו ראשונים שחשובה מצה עשירה[51], ולדעתם זו היא ששנינו בברייתא: לחם עוני[52], פרט לחלוט[53], שבמצה הנאפית מקמח חלוט הדברים אמורים[54].

מצה גדולה

מצה גדולה - שהיא גדולה ונכבדת יותר מן הרגיל[55], ועשויה להתכבד בה לפני גדולים[56], או שיש בה שיעור של ששית האיפה* ומעלה[57], או שיש בה שיעור איפה של מידת הלח[58] - יש מן הראשונים שכתבו בדעת תנאים שחשובה מצה עשירה[59], ולדעתם זו היא ששנינו בברייתא: לחם עני[60], פרט לאשישה[61] - דהיינו לחם חשוב[62] - שלדעתם במצה גדולה הדברים אמורים[63]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שמצה גדולה אינה בכלל מצה עשירה[64], וביארו אותה ששנינו שאשישה אינה בכלל לחם עוני[65], באופנים אחרים[66].

מצה שהיא רחבה יותר מדאי, כתבו אחרונים, שאף אם אינה גדולה כל כך באופן שאינה בכלל "לחם עוני" - אלא יש ברחבה כרוחב מצה גדולה[67] - מכל מקום טוב שלא לקיים בה מצות אכילת מצה[68], לפי שנראית היא כעין מצה גדולה שאינה בכלל "לחם עוני"[69], או לפי שאינה קרויה "מצה", אלא "אשישה"[70]. ויש מן האחרונים סוברים, שאף מצה רחבה, אם אם אינה גדולה כל כך באופן שאינה בכלל "לחם עוני", יוצאים בה לכתחילה ידי חובת אכילת מצה, שאין היא דומה למצה גדולה כלל[71].

השרויה במים

מצה השרויה במים, יש מן הראשונים שכתבו שחשובה מצה עשירה[72]. ויש מן האחרונים שכתבו שאינה חשובה מצה עשירה[73].

העשויה מסולת נקיה

מצה העשויה מסולת נקיה, אינה חשובה מצה עשירה[74], שריבתה התורה "מצות" "מצות" פעמים הרבה[75], לרבות אפילו כמצתו של שלמה המלך בשעתו[76], ולא מיעט הכתוב: לחם עוני, אלא מצה שעירבו בה דבר אחר שמחמתו חשובה המצה כעשויה דרך עשירות[77].

שעביה טפח

מצה שעביה טפח, יש מן הראשונים סוברים בדעת תנאים שבכלל מצה עשירה היא, ולדעתם זו היא שאמרו שאין אופים פת עבה בפסח[78]. ויש סוברים שאינה בכלל מצה עשירה, ופירשו אותה שאמרו שאין אופים פת עבה בפסח, באופנים אחרים[79].

דיניה

במצות אכילת מצה

מצה עשירה - שעיסתה נילושה עם מים, ויכולה לבוא לידי חימוץ[80] - אם יוצאים בה ידי חובת מצות אכילת-מצה* בליל פסח, נחלקו בדבר תנאים ואמוראים בירושלמי: א) דעת ר' עקיבא שאין יוצאים בה ידי חובת מצות אכילת מצה[81], שנאמר: לחם עני[82] - בלא ו'[83] - ודרשו: פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש[84], שאינה נעשית דרך עוני אלא דרך עושר[85]. וכן דעת ר' יודה בן פזי בירושלמי[86]. וכן שנינו בברייתא בירושלמי: לחם עוני[87], פרט לסורסין[88], דהיינו פרט למצה העשויה מיין ושאר משקים[89]. ב) בדעת ר' יוסי הגלילי, שדרש את הכתוב: לחם עני, באופנים אחרים[90], יש מן הראשונים והאחרונים שכתבו שאדם יוצא ידי חובתו בפסח במצה עשירה, שאין צריך שהמצה תהא לחם עוני[91]. ג) ודעת ר' ירמיה ורבי בירושלמי, שהמצה שיוצאים בה חובת אכילת מצה בליל ראשון של פסח מצוה שלא תהיה מצה עשירה, אך אינו מעכב[92].

מצה עשירה - שעיסתה נילושה עם מים, ויכולה לבוא לידי חימוץ - יש שכתבו שיוצאים בה בשעת הדחק, כגון שאין לו מצה אחרת[93], אף על פי שאין מקיימים בה מצות אכילת לחם עוני[94]. ויש מן הראשונים והאחרונים שכתבו בדעת אמוראים, שאין יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה כלל[95], שכל מצה שאינה לחם עוני, אין יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה כלל[96].

אכילתה בשאר ימי הפסח

אכילת מצה עשירה בשאר ימי הפסח, יש מן הראשונים שכתבו שאסורה, שנאמר: שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני[97], כלומר כל שבעת ימים אסור לאכול לחם עשיר[98].

אכילתה בערב פסח

אכילת מצה עשירה בערב-פסח*, כתבו ראשונים שכיון שאין אדם יוצא בה ידי חובתו בליל פסח, לדעתם[99], הרי היא מותרת, שכל שאין יוצאים בה ידי חובת מצות אכילת מצה בליל פסח, מותר לאכלה בערב פסח[100]. ויש שכתבו, לשיטתם שיוצאים ידי חובת מצות אכילת מצה באכילת מצה עשירה[101], שאסור לאכול מצה עשירה בערב פסח[102].

בשבועה

הנשבע שלא לאכול מצה, אינו אסור במצה עשירה[103].

הערות שוליים

  1. עי' להלן: דיניה.
  2. פסחים לה א ועי"ש לח ב; רמב"ם חו"מ פ"ו ה"ה; טור או"ח תסב ותעא; שו"ע שם תסב א.
  3. עי' רי"ף פסחים לו א (י ב); עי' תוס' שם לה ב ד"ה ומי; בעה"מ שם לו ב (י ב); פסקי רי"ד שם; מאירי שם א; מהר"ם חלאוה שם; חי' הר"ן שם; פנ"י שם; ראש יוסף שם. ועי' חק יעקב סי' תסב ס"ק ב, בד' הב"ח סי' תעא, שמצה שנילושה במים אינה חשובה מצה עשירה, ועי' ב"ח שם שכ' שחשובה מצה עשירה, וצ"ב. ועי' הון עשיר חלה פ"א מ"ו ופסחים פ"ה מ"ב, ועי' להלן: דיניה.
  4. ציון 484 ואילך.
  5. עי' לעיל.
  6. ראשונים דלהלן, בביאור הירושלמי דלהלן; תוס' פסחים לה ב בשם רש"י ור"ת; מאירי פסחים שם א; ריטב"א שם, בשם הרא"ה; כלבו סי' מח; רי"ו תא"ו נ"ה ח"ג; תשב"ץ (קטן) סי' כד; מהר"ם חלאוה פסחים לה א ולו א; ר"ן שם ב (י א), וחי' הר"ן שם לה ב; עי' טוש"ע או"ח תסב א.
  7. פסחים פ"ב ה"ד.
  8. רמב"ן דלהלן.
  9. מלחמות ה' לרמב"ן פסחים שם א (י ב); חי' הר"ן שם.
  10. עי' רמב"ם חו"מ פ"ו ה"ה; אר"ח ח"א הל' חמץ ומצה סי' נט. ועי' ק"נ פסחים פ"ב סי' יג ס"ק ד שתמה מהגמ' שם, שמוכח שנקטו יין ושמן ודבש שלא בדוקא.
  11. עי' ציון 5.
  12. מ"מ שם.
  13. פסחים לח ב, הובא ביכין פסחים פ"ב מ"ה אות לה. ועי' ק"נ שם פ"ב סי' יג ס"ק ק, שה"ה לענין מצה שניתן בה מעט מלח, לסוברים שמצה שניתן בה מלח חשובה מצה עשירה.
  14. עי' ציון 8 ואילך.
  15. עי' ציון 11 ואילך.
  16. אר"ח הל' חו"מ סי' נט, וסי' ס וכלבו סי' מח; ד"מ או"ח סי' תנה ס"ק ה, ועי' רמ"א או"ח שם ה.
  17. עי' טוש"ע או"ח תנה ה, לענין מלח, ושם ו, לענין תבלין; עי' קה"ע פסחים פ"ב ה"ד, בביאור הירושלמי שם בד' הברייתא שם, ופנ"מ ומרה"פ שם, לענין תבלין. ועי' ק"נ פסחים פ"ב סי' כג ס"ק ו, בד' הרי"ף הסובר שמי פירות עם מים אין מחמיצים.
  18. רשב"ם פסחים קיט ב ד"ה דובשנין, בביאור הברייתא דלהלן, ועי' בעה"מ שם לז א (יא ב).
  19. רשב"ם שם.
  20. ברייתא פסחים קיט ב.
  21. עי' מהר"ם חלאווה שם לו ב.
  22. פסחים פ"ב.
  23. ראב"ד חו"מ פ"ו ה"ה בביאור התוספתא פסחים פ"ב. ועי' פנ"מ ומרה"פ פסחים פ"ב ה"ד, שביארו דברי התוספתא שם בע"א. ועי' ציון 18.
  24. ע"ע חליטה ציון 1.
  25. ע"ע, ציון 110 ואילך.
  26. עי' ראשונים דלהלן, בביאור הברייתא דלהלן.
  27. דברים טז ג.
  28. ברייתא פסחים לו ב, ועי' תוספתא פסחים פ"ב: אין יוצאין בחליט. רבינו חננאל שם ד"ה ת"ר לחם; תוס' שם ד"ה פרט, תי' א, ויבמות מ א ד"ה כיון, תי' א וג; רא"ש פסחים פ"ב סי' יג; תוס' הרא"ש יבמות שם. ועי' ציונים 20, 25, 29, 31, 33 מראשונים שביארו הברייתא שם בע"א.
  29. תוס' יבמות שם, תי' ב; ר"י מלוניל פסחים שם, תי' א; הגהה ברי"ף פסחים שם (י ב); מאירי פסחים שם, בשם י"מ; רבנו אפרים, הובא בבעה"מ פסחים לז א ובמהר"ם חלואה שם לו ב ובחי' הר"ן שם לז א.
  30. עי' ראשונים דלהלן בביאור הברייתא דלהלן. ועי' ראשונים שבציון 9, שאף מצה שעיסתה נחלטה, ולא נאפתה חשובה מצה עשירה, וכ"ש במצה שנחלטה ונאפתה.
  31. דברים טז ג.
  32. ברייתא פסחים לו ב, ועי' תוספתא פסחים פ"ב: אין יוצאין בחליט. תוס' פסחים שם ד"ה פרט, תי' ב, ויבמות מ א ד"ה כיון, תי' ג; ספר הישר סי' שמד; פסקי הרי"ד פסחים שם; רא"ש פסחים פ"ב סי' יג, ועי', שלדעה זו, עיסה חלוטה שאינה אפויה, אינה בכלל לחם, ע"ע לחם ציון 108 ואילך. ועי' ציונים 17, 25, 29, 31, 33, מראשונים שביארו הברייתא שם בע"א.
  33. תוס' יבמות מ א ד"ה כיון; חי' הר"ן פסחים לז א בשם הרז"ה והרמב"ן; פסקי ריא"ז פסחים פ"ב ס"ק יב, בשם רבנו יצחק; ראשונים דלהלן.
  34. יבמות שם. עי' תוס' שם ד"ה כיון, תי' א; כתוב שם פסחים לז א (יא ב); בעה"מ שם; ר"י מלוניל פסחים לו ב; מרדכי שם רמז תקצב; מאירי שם בשם גדולי הפוסקים ובשם י"מ. ועי' ציונים 17, 20, 25, 29, 31, 33, מראשונים שביארו הברייתא שבציון 11, בע"א. ועי' מהרש"א יבמות שם, שלמדים מפס' שחשובה מצה, ולא נתבאר מהו הלימוד, וצ"ע.
  35. ריטב"א יבמות שם.
  36. עי' ראשונים דלהלן בביאור הברייתא דלהלן.
  37. דברים טז ג.
  38. פסחים לו ב, ועי' תוספתא פסחים פ"ב: אין יוצאין בחליט.
  39. כתוב שם שם לז א (יא ב). ועי' ציונים 17, 20, 29, 31, 33, מראשונים שביארו הברייתא שם בע"א.
  40. עי' ראשונים שבציון 33 ואילך.
  41. ראשונים דלהלן ע"פ גמ' דלהלן.
  42. יבמות מ א. תוס' פסחים לו ב, תי' ב; רא"ש פסחים פ"ב סי' יג.
  43. ראשונים דלהלן ע"פ ברייתא דלהלן.
  44. דברים טז ג.
  45. פסחים לו ב, ועי' תוספתא פסחים פ"ב: אין יוצאין בחליט.
  46. הגהה ברי"ף פסחים לו ב (י ב), לענין דבש; בעה"מ ומהר"ם חלואה פסחים שם וחי' ר"ן פסחים לז א בשם ר' אפרים. ועי' ציונים 17, 20, 25, 31, 33, מראשונים שביארו הברייתא בע"א.
  47. ראשונים דלהלן ע"פ ברייתא דלהלן.
  48. דברים טז ג.
  49. פסחים לו ב, ועי' תוספתא פסחים פ"ב: אין יוצאין בחליט.
  50. רוקח סי' רעג; מאירי פסחים שם, בשם י"מ. ועי' ציונים 17, 20, 25, 29, 33, מראשונים שביארו הברייתא שם בע"א.
  51. ראשונים דלהלן ע"פ ברייתא דלהלן.
  52. דברים טז ג.
  53. פסחים לו ב, ועי' תוספתא פסחים פ"ב: אין יוצאין בחליט.
  54. עי' מלחמות שם לז א (יא ב) והובא במהר"ם חלאוה שם לו א ובחי' הר"ן שם לז א. ועי' ציונים 17, 20, 25, 29, 31, מראשונים שביארו הברייתא שם בע"א.
  55. מאירי פסחים לו ב; עי' באוה"ל או"ח סי' תנד ד"ה וטוב, בד' הערוך ע' אשש (הא') ורש"י פסחים שם ד"ה אשישה והמהר"ם חלוואה שם והרוקח סי' רעג; שו"ת שו"מ מהדות"ל ח"ג סי' יג, בד' רש"י שם והרמ"א או"ח תנד א, ע"פ פסחים שם: אשישה לישנא דחשיבותא. ועי' מרדכי פסחים רמז תקצב. ועי' ראש יוסף פסחים שם.
  56. מאירי שם.
  57. עי' פסקי ריא"ז פסחים פ"ב ה"ד סי' ח ומאמר חמץ לרשב"ץ אות צ ומהרש"א ח"א פסחים לו ב ופר"ח או"ח שם ס"א ופמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ב ושו"ע הרב או"ח שם ס"ה ומו"ק או"ח שם וביה"ל שם ד"ה וטוב, ע"פ דברי רב חנן בר אבא בפסחים שם. ועי' שעה"מ חו"מ פ"ה הי"ב וביה"ל שם, בד' הראשונים והאחרונים שבציון 52.
  58. עי' מו"ק שם: דילמא, ע"פ דברי שמואל בפסחים שם: אשישה גרבא דחמרא.
  59. עי' רש"י פסחים לו ב ד"ה אשישה, פסקי רי"ד שם, ומאירי שם, ופסקי ריא"ז שם, ומרדכי פסחים סי' תקצב בשם ר"ת, ומאמר חמץ לרשב"ץ שם, בביאור הברייתא דלהלן. ועי' רוקח סי' רעג: גלוסקאה יפה, וביה"ל שם בדעתו.
  60. דברים טז ג.
  61. פסחים שם.
  62. גמ' שם.
  63. ר"ח שם; מאירי שם.
  64. עי' ראשונים דלהלן; עי' ביה"ל שם, בד' הרמב"ם והרי"ץ גאות הל' פסחים (שיא) בשם רב האי גאון, שהשמיטו את דין אשישה.
  65. עי' לעיל.
  66. ר"י מלוניל פסחים שם; מהר"ם חלאווה שם בשם רבנו אפרים; ביה"ל שם, בד' הראשונים הנ"ל שהשמיטו דין אשישה.
  67. עי' מו"ק דלהלן, לדעה זו.
  68. עי' שו"ת מהר"י וייל סי' קצג, הובא במטה משה עמוד העבודה תיקון המצות סי' תקעד וברמ"א ובלבוש או"ח שם א ובשעה"מ שם ובשו"ע הרב שם ס"ה.
  69. שעה"מ שם; שו"ע הרב שם; מו"ק שם, לדעה זו.
  70. לבוש שם.
  71. מו"ק שם.
  72. ר"י ברכות לח ב (כז א) בשם רבני צרפת.
  73. פנ"י שם.
  74. עי' ברייתא פסחים לו ב: יכול לא יצא אדם ידי חובתו אלא בפת הדראה וכו', ורש"י שם ד"ה של שלמה ופסקי ריא"ז שם פ"ב ה"ד סי' ט בביאורה; עי' ברייתא שם לז א: יוצאים בפת נקיה; רמב"ם חו"מ פ"ו ה"ה; שו"ע או"ח תנד א.
  75. דברים טז ג ועוד.
  76. עי' ברייתא פסחים לו ב.
  77. עי' שו"ע הרב או"ח סי' תנד ס"ד.
  78. פסחים לו ב, ועי"ש לז א, שאף ב"ה מודים שטפח אסור. מאמר חמץ לרשב"ץ ס"ק צ, פי' א.
  79. עי' מאירי שם; עי' מאמר חמץ לרשב"ץ שם, פי' ב.
  80. ע"ע מצה.
  81. עי' ברייתא פסחים לו א, לענין יין ושמן ודבש, וגמ' שם, לענין חלב, ועי' פסחים לה א; רמב"ם חו"מ פ"ו ה"ה; טוש"ע או"ח תסב א.
  82. דברים טז ג.
  83. עי' גמ' דלהלן. ועי' מהר"ם חלאווה פסחים לו א, שכאשר אין סתירה בין המקרא למסורת, לכו"ע יש-אם-למסורת, וע"ע יש אם למסורת ציון 76 ואילך.
  84. ברייתא שם.
  85. פסקי ריא"ז פסחים פ"ב ה"ד סי' ח.
  86. פסחים פ"ב ה"ד.
  87. דברים טז ג.
  88. פסחים שם.
  89. פנ"מ לירושלמי שם.
  90. ברייתא פסחים שם.
  91. ברייתא פסחים שם. מ"מ חו"מ פ"ו ה"ה; שו"ת צ"צ או"ח סי' נז; שבט סופר או"ח סי' יט.
  92. ירושלמי שם.
  93. גבורות ה' פמ"ח; ב"ח או"ח סי' תעא; שי"ק פסחים פ"ב ה"ד.
  94. עי' ציון 77 ואילך. גבורות ה' שם; פמ"ג א"א סי' תעא ס"ק ה.
  95. עי' רי"ף פסחים לו א (י ב); עי' תוס' שם לה ב ד"ה ומי; בעה"מ שם; חי' הר"ן שם.
  96. מג"א שם ס"ק ה; חק יעקב סי' תסב ס"ק ב וקה"ע פסחים פ"ב ה"ד, בד' הירושלמי שם; חק יעקב שם בד' תוס' פסחים לה ב ד"ה ומי והרא"ש שם פ"ב סי' יג, שביארו את ד' התנאים בברייתא פסחים לו א שאין לשים מצה עשירה בעיסה שנתנו בה מים, והעמידה הגמ' שם את דבריהם בליל ראשון של פסח; פנ"י פסחים לה א.
  97. דברים טז ג.
  98. ר"י מלוניל על הרי"ף פסחים לו א.
  99. עי' ציון 81 ואילך.
  100. תוס' פסחים לה ב ד"ה ומי, וריטב"א שם א, וחי' הר"ן שם ב, ורא"ש שם פ"ב סי' י, ושו"ת ריב"ש סי' תב, בשם ר"ת; טוש"ע או"ח תעא ב.
  101. עי' ציון 94.
  102. ב"ח או"ח שם.
  103. אמרי בינה דיני עדות סי' ח ודיני פסח סי' כג.