לוט
|
|
לוט הוא בן הרן אחיו של אברהם אבינו. בהיותו יתום אברהם לוקח אותו עמו לארץ כנען. בראשית יב,ד-ה עקב מריבה בין רועי אברהם לרועי לוט, אברהם אבינו מחליט להפרד מלוט. לוט בוחר בכיכר הירדן -בקעת ים המלח - מקום שדמה אז בפריונו לארץ מצרים, אך "אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד" בראשית יג,ה-יג. אברהם זוכה להתגלות מיוחדת דווקא לאחר הפרידה מלוט. "ויהי אחרי הפרד לט מעמו" בראשית יג,יד ("כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו" - רשי על פי תנחומא). כאשר ארבעת המלכים מנצחים את חמשת המלכים לוט נלקח בשבי. כשאברהם שומע על כך הוא רוצה להציל את לוט, יוצא למרדף, מנצח ומשיב את כל השבי והרכוש של סדום ועמורה.בראשית יד.
כאשר הקב"ה מחליט על מהפכת סדום ועמורה באו שני מלאכים לראות עד כמה חמורים מעשיהם ולחלץ את לוט בזכות אברהם דודו. כשהם מגיעים כעוברי אורח איש לוט משדלם להכנס לביתו (בתחילה הם מסרבים : "לא כי ברחוב נלין, ויפצר בם מאד"), והוא מכין להם משתה ואוכל. כשאנשי סדום שומעים שיש לו אורחים הם מקיפים את ביתו "מנער ועד זקן, כל העם מקצה" ותובעים ממנו להוציאם על מנת לעשות בהם "מעשה סדום", לוט יוצא החוצה ומנסה לשכנע את אנשי העיר לעזוב את אורחיו ומציע להם את שתי בנותיו הבתולות. כאשר אנשי סדום מנסים לשבור את הדלת, המלאכים מכניסים את לוט, סוגרים את הדלת ומכים את אנשי העיר בסנורים כך שהללו אינם מוצאים את הדלת. בראשית יט,א-י
המלאכים אומרים ללוט שהם הולכים להשחית את העיר ועליו לצאת ולהוציא את שאר משפחתו מהמקום, לוט יוצא על חתניו אך הם צוחקים עליו, כשהשחר עולה המלאכים מאיצים בו, אך לוט מתמהמה והמלאכים מחזיקים בידו ובידי אשתו ושתי בנותיו ומוציאים אותם מחוץ לעיר. הם מצווים עליהם להמלט להר ולא להביט לאחור על המהפכה שמתרחשת, לוט מבקש להגיע רק אל צוער והם מסכימים לא להפוך אותה. אשת לוט מביטה והופכת לנציב מלח. בראשית יט,יא-כו
לוט מתגורר במערה עם שתי בנותיו, והן מחליטות ללדת ממנו, לשם כך הן משכרות אותו ושוכבות איתו וקוראות לבניהן שיוצאים מהם העמים - מואב ועמון בראשית יט,ל-לח.
תולדות לוט
על מוצאו אנו למדים מסוף פרשת נח:"וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר, וְאֶת-הָרָן. וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר וְאֶת-הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת-לוֹט. וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים. וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים: שֵׁם אֵשֶׁת-אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת-נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה. וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה: אֵין לָהּ, וָלָד. וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיִּהְיוּ יְמֵי-תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח, בְּחָרָן. (י"א,כ"ו-ל"ב).
לוט הוא בנו של הרן, אחי אברם, אשר מת בחרן. הוא יוצא לארץ כנען יחד עם בני ביתו של אברם. המדרש קושר את המשפט :"וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה: אֵין לָהּ, וָלָד" עם הכללת לוט בשיירה. הוא עתיד היה להיות היורש של אברם.
הקשר בין לוט ואברהם
על אף שלוט הינו רק אחינו של אברהם ואין לו קשר משפחתי קרוב אליו- אברהם לוקח אותו איתו למסעו. אמנם, ייתכן שהליכתו של לוט עם אברהם לא הייתה תולדה של קשר אותו יצר אברהם אלא לוט החליט ללכת עימו ורק לאחר מכן אברהם הסכים שילכו יחד. רמז לקריאה זו ניתן למצוא בכך שהפסוק מתאר כי "וילך אברהם... וילך איתו לוט" ורק לאחר מכן מובא כי אברהם לוקח את לוט עימו [1].
באופן אחר, החזקוני מפרש כי בין אברהם ללוט נוצר קשר עמוק לאחר מותו של הרן. הוא מסביר כי בעקבות מיתתו של הרן בגלל מעשי אברהם באור כשדים, לוט בנו נהיה כבן בית בביתו של אברהם ולכן הלך עימו. המלבי"ם מרחיב אף יותר פירוש זה ומסביר שכאשר תרח יוצא יחד עם אברהם ולוט הוא עושה זאת כבריחה מנקמתו של נמרוד שהיה עלול לפגוע בלוט משום שהיה גואל הדם של אביו.
מנגד, המדרש (בראשית רבה מא, יא) מביא דעה כי אברהם הולך לכל מקום עם לוט משום שהוא רואה בו את יורשו. לדברי המדרש, אברהם "מדביק את לוט אחיו לירשו" משום שאין לו בנים ולוקח את לוט תחת חסותו כ"בן מאומץ" שיוכל להמשיך את דרכו.
המאבק בין הרועים
- ערך מורחב - מריבת רועי אברהם ורועי לוט
לאחר שאברהם חוזר ארצה ממצרים, הוא מתואר כמי שמגיע יחד עם כבודה גדולה של כסף וזהב. התורה מספרת כי גם ללוט היה רכוש רב ודבר זה הוביל למריבות בין הרועים שלהם "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ".
הסיבה למריבה
רש"י מפרש על פי המדרש כי מריבת הרועים נבעה מכך שרועי לוט רעו בשדות זרים ורועי אברהם הוכיחו אותם על הגזל. לפירושו, רועי לוט טענו כי מאחר והקב"ה נתן את הארץ לאברהם, ולאברהם אין יורש, הרי שלוט עתיד לירש את הארץ וממילא אין בדבר גזל. לפי הסבר זה, דברי הפסוק על כך שסיבת המריבה היא משום ש"היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו" היא מכך שמאחר שלא יכלו לשבת יחדיו הוצרכו רועי לוט לפלוש לשדות זרים.
מנגד, הרמב"ן מקשה על פירוש זה שהרי הקב"ה הבטיח לאברהם שהוא ייתן את הארץ לזרעו, ואיך טעו רועי לוט לחשוב שלוט עתיד לירשו. לכן, הוא מפרש כי המריבה הייתה על שטחי מרעה כפשט דברי הפסוק "ולא יכלו לשבת יחדיו" כאשר רועי אברהם ורועי לוט נאבקו על שטחי מרעה שכל אחד רצה לעצמו.
הצעת אברהם
על מנת להפסיק את המריבה, מציע אברהם ללוט להיפרד "הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה". לוט נושא את עיניו ומחליט ללכת אל כיכר הירדן, סדום, מכיוון שהוא רואה שהיא פוריה ו"כולה משקה", בעוד אברהם נפרד מנו ויושב בארץ כנען.
התגלות ה' לאברהם
לאחר פרידת אברהם מלוט מסופר כי "אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד", ובכך נרמזת ביקורת על לוט שהחליט להשתכן במקום רשעים. הקב"ה מתגלה אל אברהם ומבטיח לו בשנית את הארץ. ייתכן ויש בדברי הקב"ה הסתייגות מהצעת אברהם ללוט. בעוד אברהם אומר ללוט "הנה כל הארץ לפניך" ומציע לו למעשה חלקים מהארץ המובטחת, ולוט נושא את עיניו ולוקחה, הקב"ה מזכיר לו כי "כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה". כמו כן, בעוד על לוט נאמר כי "וישא לוט את עיניו" כשהוא בוחר לעצמו חלק מהארץ, גם הקב"ה אומר לאברהם "שא נא עיניך וראה... כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה".
מוסריות לוט
אנו מוצאים בפרשה כיצד בנותיו של לוט באות אל אביהן על מנת שיהיה להם ממנו זרע. לכאורה הדבר נראה מובן מאליו, הרי העולם נחרב ואין איש. גם עתידם מובטח, יצא מהן בית מלכות דוד. מדרש רבה לפרשת וירא אינו משלים עם הגישה ומסביר כי התנהגותו הייתה פגומה כבר מראש, כפי שנאמר :"וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן אמר רבי נחמן בר חנין: כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות סוף שמאכילים אותו מבשרו.
א"ר יוסי בר חנינא כל הפסוק הזה לשון ערוה. הוא היך מה דאת אמר (בראשית לט) ותשא אשת אדוניו את עיניה וגו' וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה היך מה דאת אמר (משלי ו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי כולה משקה היך מה דאת אמר (במדבר ה) והשקה את האשה את מי המרים לפני שחת ה' היך מד"א (בראשית לה) והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה כגן ה' לאילנות כארץ מצרים לזרעים ויבחר לו לוט.
א"ר יוסי בר זימרא כאינש דבחר פורנא דאימיה ויסע לוט מקדם הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברם ולא באלוהו. ויפרדו איש מעל אחיו אברם. ישב ר"מ אומר אין לך בכרכים רע כסדום כשאדם רע קורין אותו סדומי ואין לך בעממים קשה מאמורי כשאדם קשה הן קוראין אותו אמורי.
א"ר יוסי אין לך בכרכים יפה מסדום שחזר לוט על כל ערי הככר ולא מצא מקום יפה כסדום ואלו היו החשובין שבהן ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד רעים אלו לאלו חטאים בגילוי עריות לה' בעבודת כוכבים מאד בשפיכות דמים(שם)
בין אברהם לבין לוט
כתוב בבראשית רבה: קלסתר פנים של אברהם ולוט היו דומה זה לזה, לפיכך אמר לו אברהם "אנשים אחים אנחנו" (מ"א ו'). לוט התעשר בזכותו של אברהם, שכל מי שדבק בצדיק זוכה להיות כמותו . ארבעה דברים טובים היו ללוט בזכות אברהם:
- הלך עמו לארץ ישראל,
- נתעשר בזכותו,
- הצילו מן השבי והחזיר רכושו,
- ניצל ממהפכת סדום בעבור אברהם .
חינוכו של לוט
חיים מייטלס מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל מנסה לתהות על קנקנו של לוט תחת הכותרת "מי אתה לוט?". הוא מתאר את חינוכו בבית אברם ושרה, התנהגותו בארץ כנען ובסדום ומגיע למסקנה הבאה:
"לוט שקיבל חינוך של "חצי חצי" בביתו, גדל גם בביתו של אברהם וקיבל חינוך של "בנין שלם". אכן בשעת מבחן, התגלתה אצלו "הנקודה היהודית", ספיגת ערכי היהדות האמיתית וההכרתית. עד כדי כך, שבשעת מבחן עמד לו חינוכו הטוב, וזיכה את אברהם ואת עצמו. כי מהם יצא מלך המשיח שכל מלכותו תהא מושתתת על חסד ואמת "תתן אמת ליעקב (אבי יהודה, שמצאצאיו נולד בעז) חסד לאברהם"
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ וכן משמע מפירוש כלי יקר על הפסוק