מפקיעי שערים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
אנשים המעלים את מחירם של צרכי אוכל נפש (כיינות, שמנים וסלתות) למעלה מחמישית מסכום הקרן[1].את תופעת הפקעת שערים ראו בחומרה רבה, עד כי השוו את מפקיעי השערים למלווים בריבית, ועליהם הכתוב אומר: "לאמר מתי יעבור החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר... נשבע ה' בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם".חכמים תיקנו תקנות מסויימות, שמטרתן לדאוג לחיי מסחר תקינים, ולמנוע הפקעת שערים. אחת מן התקנות הללו, ש"אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה בחמישי, שלא להפקיע השערים" (תענית טו, ב). כלומר: אין קובעים תענית ציבור בתחילה ביום חמישי בשבוע, שלא יתייקרו על ידי כך מחירי הסחורות, שכן כשבעלי החנויות רואים שקונים סעודות גדולות, לליל התענית ולשבת, סבורים הם שרעב בא לעולם ומייקרים את השער[2].
הערות שוליים
- ↑ 1. ומה שאמרו: "המוכר אל ישתכר יותר משתות" (ב"מ מ, ב), שתות זו היא מלבר, היינו שישית מהסכום הכולל גם את הוספת הרווח, שהוא חומש מלגיו, היינו חמישית מסכום הקרן (שו"ע הרב הל' מדות ומשקלות, ע"פ ב"ב צ, א).
- ↑ 2. כן פירשו רש"י ותוספות. אך רבינו גרשום פירש, שבני הכפרים מספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכים, וכשהם באים ביום חמישי, כיון שלא ידעו שקיבלו עליהם תענית, אין הם מביאים מזון אלא לצורך השבת, וכשבני הכרכים לוקחים את כל המזון לצורך יום חמישי בלילה, לפי שהתענו בו, מתייקר המזון לצורך השבת.