עצה שאינה הוגנת

איסור מתן עצה מכשילה לזולת, האיסור ליעץ לזולת עצות לא טובות.

את הפסוק ויקרא יט, יד: "לפני עור לא תתן מכשול", ביארו חכמים באופן זה: "למי שהוא סומא בדבר ונוטל עצה ממך, אל תתן לו עצה שאינה הוגנת".

המייעץ עצה רעה לחברו, אפילו אם העצה היא טובה במקצת, אולם היא אינה העצה הטובה ביותר, והוא מייעץ אותה כדי להכשיל את חברו או כדי להרויח לעצמו, עובר על איסור: "לפני עור לא תתן מכשול".

על איסור זה נאמר בתורה גם ארור: "ארור משגה עור בדרך" דברים כז, יח.

אם יאמר המייעץ: "התכוונתי לטובתו"; על כך נאמר בתורה בהמשך הפסוק: "ויראת מאלקיך". כלומר: ה' יתברך מבחין אם כוונת המייעץ היתה לטובת האדם שבא ליטול עצה ממנו או שכוונת המייעץ היתה לטובתו האישית.