אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:22, 25 ביוני 2009 מאת לב לדעת (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אין מברכין על אור הנר ברכת "בורא מאורי האש" במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, עד שיהנו מאורו, כלומר: עד שיעמדו סמוך לנר באופן שיוכלו להנות מאורו. בגמרא נתנו שיעור לכך: כדי שיהא מכיר בין מטבע של מדינה זו למטבע של מדינה אחרת. ונוהגים להשתמש ממש לאור הנר על ידי שמסתכלים בצפרניים בשעה שמברכים[1].

מקורות

משנה ברכות ח, ו

רמב"ם שבת כט, כה

הערות שוליים

  1. טעמים שונים נאמרו בעניין ההסתכלות בצפרניים: יש מבארים, מפני שהצפרניים גדלות והגידול הוא סימן ברכה, ולכן מסתכלים בהן לסימן טוב בתחילת השבוע. ויש מבארים, שכשמבדילים בין הצפורן לבשר, הרי זה כמו שמבדילים בין מטבע למטבע. ויש מבארים, שמאחר והצפרניים לבנות מן הגוף, משום כך ניתן לראותן אף באור מועט ובריחוק מהאש. ויש מבארים, לפי שאדם הראשון הסתכל בגופו לאור האש שהדליק משני הרעפים על ידי שהכישם זה בזה, וראה את עצמו ערום מלבד הצפרניים ושמח. ויש מבארים, שעל ידי ההסתכלות בצפרניים נזכרים בכתנות של צפרניים שאדם הראשון היה לבוש בהן, שהיו מאירים כענני הכבוד.