חזרת הש"ץ

חזרת שליח הציבור על תפילת העמידה בקול רם, כדי להוציא ידי חובת תפילה את מי שאינו יודע להתפלל.

לאחר ששליח הציבור סיים את תפילת שמונה עשרה בלחש, הוא פוסע שלוש פסיעות לאחור וממתין במקומו כשיעור הליכת ארבע אמות. לאחר מכן, הוא חוזר למקומו, אומר "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך" ומתחיל את ברכת אבות בקול רם.

בכל ברכה, לאחר שהש"ץ אומר: "ברוך אתה ה'", עונה הציבור: "ברוך הוא וברוך שמו", ולאחר סיום הברכה עונים מיד "אמן".

על שליח הציבור לשהות מעט בשעה שהציבור עונים: "ברוך הוא וברוך שמו", כדי שהציבור ישמעו איזו ברכה הוא מסיים. כמו כן, עליו להמתין ולא להתחיל את הברכה הבאה, עד שרוב הציבור יסיימו את ענית "אמן" על ברכתו.

רק מי שאינו יודע להתפלל יוצא ידי חובת תפילה בחזרת הש"ץ, אבל הבקי אינו יוצא ידי חובה אפילו בדיעבד.

היוצא ידי חובת תפילה בחזרת הש"ץ, צריך לנהוג כאדם המתפלל לעצמו "וצריך אותו שיוצא בתפילת שליח ציבור לכוון לכל מה שאומר שליח ציבור מראש ועד סוף, ואינו מפסיק^[1], ואינו משיח, ופוסע שלוש פסיעות לאחריו כאדם שמתפלל לעצמו".

הערות שוליים