כלל ופרט וכלל

אחת מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, המובאת בברייתא של ר' ישמעאל. כאשר בפסוק מופיע "כלל", דהיינו לימוד לדבר כללי ולא ספציפי, לאחר מכן "פרט", דהיינו דוגמא לדבר ספציפי, ולאחר מכן שוב "כלל", אנו דורשים שיש לרבות ביחס לדין הנאמר בפסוק כל דבר הדומה לפרט, ולא רק את הפרט עצמו.
לדוגמא:
נאמר "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה" (שמות כה, לא). חכמים (מנחות כח:) דורשים את הפסוק בדרך של "כלל ופרט וכלל" באופן הבא: "ועשית מנורת" - זהו כלל, היות ואין הגבלה בפסוק לחומר מסויים ממנו צריכה להיות עשויה המנורה. "זהב טהור" - זהו פרט מסויים שרק ממנו עושים את המנורה. "מקשה תיעשה המנורה" - זהו שוב כלל שאינו מפרט ממה לעשות את המנורה. חכמים דורשים מכאן שניתן לעשות את המנורה מכל מיני המתכות הקיימים, היות ואנו מרבים כל מה שדומה לפרט - זהב.
ראה גם: ריבוי מיעוט וריבוי.