פיו ולבו שווים
|
|
אדם המדבר את אשר הוא חושב בלבו, בניגוד לדיבור פה שלא לפי הכוונה האמיתית שבלב "אחד בפה ואחד בלב".מי שאומר בפיו דבר מסויים ובו בזמן הוא חושב בלבו לעשות אחרת - עובר על עשה, שנאמר ויקרא יט, לו: "מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם", ודרשו חכמים: למה נאמר "והין צדק", והלא "הין" בכלל "איפה" הוא וכבר נאמר "איפת צדק"[1], אלא לומר לך, שיהא הן שלך ולאו שלך - צדק, שלא תדבר אחד בפה ואחד בלב, אלא יהיו פיך ולבך שווים[2].אחד מן השלושה שהקב"ה שונאם, הוא אדם שמדבר אחד בפה ואחד בלב. וכתבו הראשונים: "אסור להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב, אלא תוכו כברו, והעניין שבלב הוא הדבר שבפה... ומשאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה, אומר על לאו - לאו, ועל הן - הן, ומחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה כדי שיעמוד בדיבורו ולא ישנהו".