מעוז צור
|
|
פיוט הפותח במלים "מעוז צור", הנאמר לאחר הדלקת נרות חנוכה, לפי מנהג בני אשכנז.
מחברו של הפיוט חתם את שמו בראשי הבתים: מרדכי. הוא חי במאה הי"ג לספירה. בפיוט זה נשזרים מאורעות אחדים מדברי ימי ישראל, בהם נושענו מידי הקמים לכלותנו.
הבית האחרון, המתחיל במלים "חשוף זרוע קדשך" ר"ת חזק והמדבר על נקמה בגויים בעד דם היהודים שנשפך, עורר במאה הט"ו קטרוג בארצות גרמניה, וברוב סידורי התפילה הושמט. יש משערים, שההשמטה באה בעיקר בשל החרוז האחרון "דחה אדמון בצל צלמון, הקם לנו רועים שבעה", שהמחבר התכוון בדבריו לפרידריך האדמון, שארגן את מסע הצלב השלישי, והתפילה היתה כי ינוצח ויקומו נגדו שבעה רועים. בבית זה מבקשים אנו את בוא הגאולה השלמה: "חשוף זרוע קדשך וקרב קץ הישועה".
כאמור, פיוט זה נאמר לאחר הדלקת נרות חנוכה רק לפי מנהג בני אשכנז. בני עדות המזרח, אינם אומרים את "מעוז צור" אלא את "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" [[תהילים]] ל'.