רבי יהודה אריה לייב אלתר

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:28, 22 במרץ 2009 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (הוספת תגיות מקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
הציון על קברו בעיר גורה קלוואריה שבפולין - המקור:ויקישיתוף, תרם: Talsardar

הרב יהודה אריה לייב אלתר - א' באייר תר"ז (1847) -ה' בשבט, תרס"ה (1905) - , הידוע בכינויו ה"שפת אמת" על שם ספריו. הוא שימש כאדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור.

בימיו הגיעה חצר גור לשיא. בדרכי נועם, בפקחות ובתבונה, ידע לקרב אלפים ורבבות ולהורותם את דרך החסידות. חידושיו וחיבורו על התורה שנדפסו על ידי בניו וחתניו נקראו בשם "שפת אמת" על שם המשפט האחרון שיצא מתחת עטו הפורה ימים מועטים לפני פטירתו "שפת אמת תכון לעד"[1].

לאחר פטירתו מילא בנו בכורו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור, שישב בירושלים.


תולדות חייו

הרב יהודה אריה לייב אלתר נולד בוורשה בכ"ט ניסן תר"ז (1847). נותר בן יחיד לאביו, רבי אברהם מרדכי. רבי אברהם היה בנו של הרביצחק מאיר מגור (1799-1866) בעל "חידושי הרי"מ". לחידושי הרי"מ נולדו 13 ילדים וכולם פרט לאברהם מרדכי נפטרו בגיל צעיר. כאשר נפל למשכב בצורה חמורה נכנס אצלו אביו לבקרו ואביו אמר לו: "דע לך בני, שהאדם מצווה שיירצה לחיות. וישנה סברה שזו מצוות עשה מפורשת בתורה, שנאמר: 'ובחרת בחיים'..." "שתקיים את המצווה הזאת ותרצה לחיות. הנני אומר לך שתקום מחולייך בריא ושלם ותוליד בן זכר וטוב".

לאחר שיצא האב לחש תפילה: ריבונו של עולם, חנני נא אך הפעם, ותן לי במתנה עוד שנות חיים, ותזכני להוליד בן זכר, ואקרא שמו יהודה, ואקיים את הכתוב: "הפעם אודה את ה'". לאט לאט שב החולה לאיתנו ולאחר כשנה, נולד לו בן, הוא הרבי בעל 'שפת אמת'. לאחר כשמונה שנים שוב נפל ר' אברהם מרדכי למשכב, ומת.

לאחר מות אביו הובא ה'שפת אמת' לבית סבו וסבתו שם גדל והתחנך. הסבא בעל חידושי הרי"מ סיכם עם המלמד של נכדו שלושה תנאים: שיהא מעיר את נכדו בהשכמת הבוקר, שיהא מחדש עמו בכל יום חידושי תורה, ושיהא לומד עמו 18 שעות בכל יממה.

בשנת תרכ"ב, בהיותו כבן 15 , שידכו סבו עם בת של אחד מחסידיו, ר' יהודה קמינר. לאחר פטירת האדמו"ר מאלכסנדר הסכים לשמש כאדמו"ר בהיותו בן עשרים ושלוש.

חיבוריו

ה'שפת אמת' חיבר מספר חיבורים : מלבד פירושו על התורה והמועדים, כתב גם חידושים על הש"ס. רוב הכתבים שנשמרו בכתב ידו עד לימי השואה נכחדו, רק סדר מועד וסדר קודשים שהודפסו לפני השואה נותרו לפליטה.

כמו כן, כתב גם פירוש לספר תהילים שנדפס יחד עם פירושו של הרב חיים ויטאל, 'עץ הדעת טוב'.


יחסו לארץ ישראל

למרות התנגדותו לתנועה הציונית הוא כתב דברים רבים שכתב על חיבתה קדושתה וסגולתה המיוחדת של ארץ ישראל. על הפסוק "כי תבואו אל הארץ...ושבתה הארץ שבת לה'" [2] אמר בעל ה'שפת אמת': "עם ישראל יכול למלא את ייעודו ולהעלות את הטבע לדרגת קדושה, רק כשהוא יושב בארצו. ביאת עם ישראל לארץ ישראל מכשירה אותו לקדש את הארציות ולהעלות את הטבע לדרגה עילאית. לפיכך אמרה תורה: "כי תבואו אל הארץ" - למלא את ייעודכם, "ושבתה הארץ" - השביתו את הארציות ושעבדו את הטבע, כמו את עצמכם, לעבודת ה' - "שבת לה'".

ועוד כתב בעניין חטא המרגלים: "ומצינו אחר שאמרו חטאנו וכו' אנחנו נעלה ומכל מקום לא נתקבל תשובתם דאיתא ואהבת וכו' ובכל מאודך בכל מדה שמודד לך הוי מודה לו מאוד מאוד. והנה ארץ ישראל שבחר לנו הקדוש ברוך הוא וברוך שמו בודאי היא הטובה לנו מכל הארצות כמו שכתוב 'עמד וימודד ארץ' וכו'. והמרגלים אמרו 'ארץ אוכלת יושביה היא'. והרמז כי ארץ ישראל על דינא קיימא כדאיתא בזוהר הקדוש. וכתיב ' ה' אלקיך אש אוכלה הוא'. אף על פי כן 'אתם הדבקים בה אלקיכם חיים כולכם'. ובאמת ארץ ישראל אין כל אומה יכולה לקבלה רק בני ישראל ולהם מתהפך למידת הדין לרחמים. ולכן בא סמיכות פרשת ציצית ותכלת אחר מעשה זו כי התכלת רומז למידת הדין אף על פי כן כתיב 'פתיל תכלת' להיות מחובר למידת הדין בחסד שלא להפריד ביניהם. וכתיב 'והיה לכם לציצית' כמו שכתבתי במקום אחר לכם לציצית ולאחרים מסמא את עינם עיין שם ועל זה כתיב 'מה יקר חסדך אלקים'. כי מדת החסד הוא לכל. אבל לזכות לחסדך אלקים זה ניתן רק לבני ישראל שנקרא אדם כמו שכתוב 'ובני אדם בצל כנפיך יחסיון'".

המקור

עם ישראל יכול למלא את ייעודו רק כשהוא יושב בארצו מתוך יש"ע שלנו לפרשת בשלח תשס"ט

הערות שוליים

קישורים חיצוניים