אחד בפה ואחד בלב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
דיבור פה שלא לפי הכוונה האמיתית שבלב. אדם האומר בפיו דבר מסויים ובו בזמן חושב בלבו לעשות אחרת, עובר על עשה, שנאמר ויקרא יט, לו: "מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם", ודרשו חכמים: למה נאמר "והין צדק", והלא "הין" בכלל "איפה" הוא וכבר נאמר "איפת צדק"[1], אלא לומר לך, שיהא הן שלך - צדק, ולאו שלך - צדק, שלא תדבר אחד בפה ואחד בלב[2].המדבר אחד בפה ואחד בלב, הוא אחד מן השלשה שהקב"ה שונאם. וכתבו הראשונים: "אסור להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו, והעניין שבלב הוא הדבר שבפה... ומשאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה, אומר על לאו - לאו, ועל הן - הן, ומחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה כדי שיעמוד בדיבורו ולא ישנהו".