כלל ופרט וכלל
|
|
כלל ופרט וכלל הוא אחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, המובאת בברייתא של ר' ישמעאל. כאשר בפסוק מופיע "כלל", דהיינו לימוד לדבר כללי ולא ספציפי, לאחר מכן "פרט", דהיינו דוגמא לדבר ספציפי, ולאחר מכן שוב "כלל", אנו דורשים שיש לרבות ביחס לדין הנאמר בפסוק כל דבר הדומה לפרט, ולא רק את הפרט עצמו.
דוגמא
נאמר "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה" (שמות כה, לא). חכמים (בבלי:מנחות כח:) דורשים את הפסוק בדרך של "כלל ופרט וכלל" באופן הבא: "ועשית מנורת" - זהו כלל, היות ואין הגבלה בפסוק לחומר מסויים ממנו צריכה להיות עשויה המנורה. "זהב טהור" - זהו פרט מסויים שרק ממנו עושים את המנורה. "מקשה תיעשה המנורה" - זהו שוב כלל שאינו מפרט ממה לעשות את המנורה. חכמים דורשים מכאן שניתן לעשות את המנורה מכל מיני המתכות הקיימים, היות ואנו מרבים כל מה שדומה (אותו הסוג) לפרט - זהב.
המחלוקת בו
לפי רבי ישמעאל דורשים כלל ופרט וכלל, אך לפי רבי עקיבא דורשים "ריבוי ומיעוט וריבוי".