רבי יעקב מאיר פאדווא
|
|
רבי יעקב מאיר פאדווא (תקנ"ז - תרט"ו) אב"ד בריסק, ומחבר ספרים פורה.
מצאצאי השר שאול וואהל המפורסם, מלך פולין ליום אחד. וממשיך המסורת, שרבני העיר יהיו מצאצאיו.
נולד בעיר בריסק, בשנת התקנ"ז, להוריו חיים ומירקא, סבו הרב אהרן פאדווא היה אב"ד בעיר בריסק וחיבר ספר מנחת אהרן. הוא היה מצאצאי גדולי הדורות, ביניהם הרמ"א, המהר"ם מלובלין, והמהר"ם פאדווא, הרב אלעזר רוקח בעל 'מעשה רוקח', רבי שלמה מקראקא ה'מגיני שלמה', הרב נפתלי כץ מחבר הסמיכת חכמים, המהר"ל מפראג ועוד.
אשתו מרת עכסא היתה בת הגביר המפורסם, הרב שאול לווין מקרלין, אף הוא ממשפחה מיוחסת לגדולי הדורות.
עם נישואיו הלך לגור בעיר מגורי חותנו בקרלין, ומשם הדפיס את ספרו הראשון מקור מים חיים (סדליקוב תקצ"ו). בשנת ת"ר כשנפטר רבי אריה לייב קצנלבוגן רבה של העיר בריסק[1], נקרא ר' יעקב מאיר חזרה לעיר הולדתו לכהן כרב העיר.
בשדה הרבנות
בתפקידו כרב, נתגלה כוחו בתורה, בשנת תר"ז, כשפרצה שריפה גדולה בעיר, ושנים עשר יהודים נהרגו, ר' יעקב מאיר נחלץ בכל עוז, עד להתרת העגונות. בשנות הרעב התיר לאכול קטניות בפסח. הסכים גם להכשר אתרוגי קורפו. אך לעומת זאת כשלא רצה להכשיר חביות סוכר לפסח, למרות ההפסד הגדול, נתברר אחר כך שהיה שם חמץ. ייסד בעיר גם ת"ת מפואר שהיה תפארתה של בריסק שנים רבות[2].
ספריו
חיבר ספרים רבים; ספר 'מקור מים חיים' (סדליקאב תקצ"ו), ספר 'כתונת פסים' (קניגסברג ת"ר), ספר 'תשובות מהרי"ם' (נדפס תרי"ד, ובו התכתבויות בהלכה עם גדולי דורו), ספר 'עין המים', ספר 'נחלי מים' (ורשא תרמ"ג). ספר 'נטפי מים' פירוש על הגדה של פסח. 'חצי יונתן' על רבנו יהונתן שעל הרי"ף.
מתלמידיו המפורסמים: הרב ירוחם יהודה לייב פרלמן - הגדול ממינסק, יליד בעיר בריסק. הרב איסר יהודה מאלין שהיה דיין בבריסק. הרב יעקב מרדכי הירשנזון שעלה לארץ ישראל, הקים ישיבה בצפת וחיבר ספרים רבים.
ר' יעקב מאיר נפטר בבריסק בכ"א כסלו תרט"ו.
לאחר פטירתו, עמדה העיר שוממה מבלי רב עשר שנים, עד שבשנת תרכ"ה הובא הרב צבי הירש אורנשטיין מלבוב.
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
- רבי יעקב מאיר פאדווא תולדות חייו ועץ המשפחה שלו.