נביא שקר

נביא שבדה דברי נבואה מלבו, או נביא שמתנבא דבר שלא נאמר לו אלא לחברו (והוא שמע את הנבואה מפי חברו), שהוא נידון בסנהדרין הגדולה, ומיתתו בחנק.

נאמר בתורה (דברים יח, כ): "אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי אשר לא צויתיו לדבר... ומת הנביא ההוא", ודרשו: "אשר יזיד לדבר דבר בשמי" - זה המתנבא על מה שלא שמע, כלומר: על דבר שלא נאמר לשום נביא, אלא שהוא בדה דברי נבואה מלבו; "אשר לא צויתיו לדבר", אבל לאחר צויתי - זה המתנבא דבר שלא נאמר לו; "ומת הנביא ההוא" - בחנק, שכל מיתה האמורה בתורה סתם, אינה אלא חנק.

כל המונע עצמו מהריגת "נביא שקר" מפני מעלתו, עובר על "לא תעשה", שנאמר: "לא תגור ממנו". גם מי שמונע עצמו מללמד עליו חובה, או מי שפוחד וירא מדבריו, הוא בכלל "לא תגור ממנו".