ויקישיבה:מיזמים/תורנית/מוסף

א. קרבן מוסף שהיו מקריבים בשבתות, בראשי חודשים ובמועדים בבית המקדש.@ התפילה הבאה אחרי תפילת שחרית בשבתות בראשי חודשים ובמועדים.

מוסף של שבת: תפילה זו נאמרת כנגד קרבן מוסף שהיו מקריבים בשבת בבית המקדש.

התפילה בנויה במתכונת של שבע ברכות. הברכה המרכזית, שסיומה: "ברוך אתה ה', מקדש השבת", פותחת במילים: "תכנת שבת, רציתה קרבנותיה". בנוסח הברכה מובאים פסוקים העוסקים בקרבן מוסף של שבת, וכן תפילה לה' שישיב את עבודת בית המקדש ושנזכה להקריב לפניו את הקרבנות שאנו חייבים בהם, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם.

בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף נאמרת "קדושה" בנוסח מורחב יותר מזה הנהוג ב"שחרית". על פי נוסח עדות המזרח ונוסח ספרד מתחילה ה"קדושה" במילים "כתר יתנו לך", ועל פי נוסח אשכנז: "נעריצך ונקדישך".

זמן תפילת מוסף הוא לאחר תפילת שחרית, ואין לאחר אותה יותר מסוף השעה השביעית, כלומר: שעה זמנית אחת לאחר חצות היום. בדיעבד, אם לא התפלל מוסף לפני סוף השעה השביעית - מתפלל לאחר מכן, עד סוף היום.

אם טעה בתפילת העמידה במוסף והמשיך להתפלל כביום חול ("אתה חונן..."), פוסק מיד כשנזכר, ואפילו אם נזכר באמצע ברכה, ומתחיל את הברכה האמצעית של תפילת מוסף: "תכנת שבת רצית קרבנותיה...".

מוסף של ראש חודש: לאחר אמירת "אשרי" "ובא לציון", אומר שליח הציבור קדיש ולאחר מכן חולצים את התפילין. אין לשוחח בין הקדיש לתפילת מוסף. כל הציבור מתחיל להתפלל מוסף ביחד.

תפילה זו כוללת שבע ברכות. בנוסח התפילה אנו מזכירים את קרבנות המוסף שהיו מקריבים באותו יום. בזמן בית המקדש היו מקריבים קרבנות בראש חודש כדי לכפר על חטאי העם, וכך אנו אומרים בנוסח תפילת מוסף: "ראשי חודשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם, בהיותם מקריבים לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת לכפר בעדם...".

כמו כן, מבקשים אנו שהקב"ה יחדש עלינו את החודש הזה "לטובה ולברכה, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה, לפרנסה ולכלכלה, לחיים טובים ולשלום, למחילת חטא ולסליחת עוון".

כאשר חל ראש חודש בשבת, משתנה נוסח תפילת מוסף וכוללים בו את ענייני השבת ואת ענייני ראש חודש. הברכה האמצעית פותחת אז במילים: "אתה יצרת עולמך מקדם...", ומסתיימת בברכה: "ברוך אתה ה', מקדש השבת וישראל וראשי חודשים".

מי שטעה והתפלל במוסף בשבת ראש חודש את הנוסח של שבת רגילה, אם נזכר לפני שאמר את הפסוק: "יהיו לרצון אמרי פי...", חוזר ל"אתה יצרת". אם נזכר לאחר מכן, עליו לחזור לראש התפילה.

תפילת מוסף נאמרת גם בראש השנה, ביום הכיפורים, בסוכות, בפסח ובשבועות. ראה ערכם.