שימור מת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
לגבי המצווה לשמור על המת עיין שמירת המת. ערך זה עוסק בשימור הגופה.
תזאורוס לוגי
בראשית פרק נ', פסוק ב': "וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל:". והיה חנוט ארבעים יום על שהעלהו לקבורה בארץ.
וכן ביוסף עצמו, שם פסוק כ"ו: "וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם:".
הורדוס כאשר הרג את כל בית חשמונאי השאיר ילדה אחת שהיא התאבדה ואז כדי לשמר את הגופה: "טמנה שבע שנין בדובשא" (גמרא בבבא בתרא דף ג עמוד ב')
- חניטת יעקב אבינו ויוסף
- "טמנה שבע שנין בדובשא"