חייבי עשה

ישנם שני פירושים:

1. העוברים על "איסור עשה" ("לאו הבא מכלל עשה"). איסור עשה הוא: איסור דאורייתא שאינו מנוסח בתורה בלשון "לא", "השמר", "פן" או "אל" - ארבע הלשונות שהוראתן היא אזהרת לא תעשה (ראה: אזהרה) - אלא שהוא נשמע מכלל עשה. כגון: איסור נשיאת כפיים לזרים, הנשמע מתוך מה שנאמר (במדבר ו, כג): "כה תברכו" - אתם ולא זרים. וכן: איסור אכילת פסחים ביום, הנשמע מתוך מה שנאמר (שמות יב, ח): "ואכלו את הבשר בלילה הזה" - בלילה ולא ביום.
2. כינוי לאנשים ונשים שביאתם אסורה באיסור עשה, בניגוד לחייבי לאוין שביאתם אסורה באיסור לאו. כגון: בעולה לכהן גדול, גיורת בין לכהן גדול ובין לכהן הדיוט, יבמה לשוק (כלומר: לכל העולם קודם שנתייבמה או שחלצה), אדומי ומצרי דור ראשון ושני ועוד.