אנן סהדי

הגדרה

דבר שברור לכולם (הוזכר בכתובות כז:).

לדוגמא, בכל שעה יש מים בנהר (כתובות כז:). וכן קול, כשאין חשש שאויבים הוציאוהו בכוונה, הוא אנן סהדי (ריטב"א כתובות טז: ד"ה אי כל). וכמו כן הדין שעד אחד נאמן במילתא דעבידא לגלויי הוא מדין אנן סהדי, שאנן סהדי שמילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי, ולכן אפשר שהוא עדיף משאר עד אחד (קובץ שיעורים בבא בתרא תכה)^[1].

דינים דומים: יש שלוש הכרעות שמבוססות על דרך העולם, ואלו הן - על פי הסדר מהחזקה אל החלשה -

1. אנן סהדי - סברא חזקה מאוד. לדוגמא, בכל שעה יש מים בנהר. ובזה נעסוק בערך זה.
2. חזקת אומדנא^[2] - סברא פחות חזקה. לדוגמא, שליח עושה שליחותו.
3. רובא דליתא קמן^[3] - בלי סברא כלל, אלא שכך מנהג העולם. לדוגמא: רוב האנשים אינם סריסים ואיילוניות.

בשם "אנן סהדי" מכנים לפעמים את כל הכרעות של בירור מציאות, כגון חזקת אומדנא, מיגו, רוב, ועוד, כדי להבחין בינם לבין הכרעות של הנהגה (רק פסיקת דין), כגון מוחזק.

נקרא גם כו"ע סהדי, חזקת אנן סהדי^[4].

==מקור וטעם==

מקורו מסברא.

טעמו הוא סברא פשוטה. והוא בירור המציאות האמיתית.

לגבי ודאותו, הוא לא שהתורה התירה לסמוך על הספק (דין ספק), אלא הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) (כך משמע מהחתן סופר כללי מיגו תב, פלתי סג-א ד"ה ונראה), וכעדות גמורה (תוס' נדרים כח., ותוס' יו"ט יבמות תחילת פרק י כתב שהכתוב מסרו לחכמים לידע היכן נחשב כעדות גמור).

בדינים שונים

בכל דיני התורה - בממונות, איסורים, ודיני מיתה.

לקיום הדבר בקידושין הסתפק בזה הקובץ שיעורים ("לא מועיל, ודבר זה אינו ברור כל כך") (בבא בתרא תקפ).

פרטי הדין

אינו מועיל לכל המעשה, אלא רק לפרטים ממנו, כך כתב המהרי"ק. אך הקובץ שיעורים הקשה עליו (קובץ שיעורים בבא בתרא תקפ).

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה^[5].

עדים, אנן סהדי דוחה אותם ומוכיח שהם שקרנים (ריטב"א כתובות טז: ד"ה אי כל הנישאת). אך הקובץ שיעורים כתב שאנן סהדי במקום עדים לא אמרינן (בבא בתרא תקפ, וכן הרשב"א בכתובות שם (ד"ה ואי) כתב שיש פירוש אחר לגמרא שם).

מיגו במקום אנן סהדי לא אמרינן (כתובות כז:).

הערות שוליים