תשלומי כפל
|
|
תשלומי כפל בהלכה, הם תשלומי קנס בהם מחויב גנב או אדם שטוען טענת גנב, בתוספת להחזרת עצם הגניבה. תשלומי כפל הינם דווקא לגנב ואילו גזלן, שעושה זאת בגלוי ובזהות ידועה, משלם את הגזילה בלבד.
טעם התשלומים
הגמרא במסכת בבא קמא מנמקת זאת בכך, שגנב, הגונב בחשאי כדי שלא יראוהו, מחשיב בכך את כבוד הבריות יותר מכבוד הקדוש ברוך הוא, שכן הוא מראה שהוא מפחד מהבריות, ואילו מבוראו אינו ירא, ועל כן עונשו גדול יותר, מגזלן שאינו ירא גם מהבריות.
הרמב"ם מסביר את דין כפל כמידה כנגד מידה. ראוי שיגרם לגנב אותו הפסד שרצה לגרום לזולת.
סכום הכפל
סכום הכפל נקבע לפי שווי החפץ הנגנב בזמן המשפט. ולא לפי שוויו בזמן הגניבה[1]. בגמרא{{הערה|תבנית:בבלי מובא כי לפי רב יש לשלם "טלאים כדמעיקרא, תשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין".
פירוש המילים לפי שיטת רש"י הוא, שחלוק הדבר אם הוא משלם טלאים - כלומר בהמות במקום בהמה שלקח, שאז עליו לשלם כעין שגנב, בעוד שאם משלם ממון עליו לשלם כשעת העמדה בדין. יש המסבירים זאת בכך שתשלום על ידי שמשלם בהמה דומה לזו שנגנבה, נחשב ל"החזרה" שהרי הוא מחזיר את מה שגנב, ולכן אם מחזיר כמו שהיה שווה בשעת הגניבה יצא ידי חובתו למפרע כאילו לא הייתה גניבה, ותשלום ממוני אינו החזרה מליאה, אלא שהוא משלים את חסרונו הממוני, ואם כן עליו לשלם כפי שבהמה זו שווה כיום.
לפי דעת התוספות והרבה מהראשונים, הפירוש הוא כך: לעניין השתנות גוף בהמה מכבש לאיל, עליו לשלם כעין שגנב, ואילו לעניין הממון - השתנות המחירים, עליו לשלם כמו המחיר של שעת העמדה בדין.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ב"ק ס"ה ע"א