בכור

הבכורה ביהדות היא בעלת מעמד מיוחד בתחומים רבים בהלכה ובמציאות החיים היהודית. מעמד מיוחד של הבכור מצוי לא רק בבכורות אדם, אלא גם בבכורות בהמה.

הבכור בתנ"ך

דוגמאות למעלת הבכורה:

• מכירת הבכורה. יעקב מציע לאחיו הבכור עשו למכור לו את הבכורה.
• המכה האחרונה עשר מכות מצרים הייתה מכת בכורות
• מצוות קידוש בכורות ופדייתם (שמות י"ג, ב: "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא"
• מצוות פדיון בכור (במדבר י"ח, ט"ו)
• הבכור יורש פי שניים מכל אחיו האחרים^[1].
• בשבועות מביאים ביכורים

מעמדה של הבכורה לפני מתן תורה

לבכורות נודע מעמד מיוחד בזמנים הקודמים להיות עם ישראל לעם, גם לפני מכת בכורות. המעמד המיוחד של בכורות הבהמה מוזכר כבר בסיפור קין והבל, שם נאמר כי הבל הקריב מבכורת צאנו. מעמדו המיוחד של בכור אדם מוזכר בסיפור מכירת הבכורה, בו יעקב קונה את הבכורה מעשיו תמורת נזיד עדשים.

עם זאת, בסיפורי האבות בספר בראשית ניכרת גם המגמה שלא לתת בלעדיות לאח הבכור וכמעט בכל מקרה מועדף דווקא האח הצעיר על פני האח הבכור. כך ניתן לראות בבחירת הבל, אברהם, יצחק ויעקב על פני אחיהם וכן במעמד המיוחד של יהודה (ולא ראובן) בתוך משפחת יעקב.

הערות שוליים