רבי ישראל סלנטר

רבי ישראל ליפקין סלנטר היה מייסד תנועת המוסר.

תולדות חייו

נולד בשנת תק"ע בזאגר שבלטביה לאביו ר' זאב וולף ליפקין, בעל "הגהות בן אריה" על התלמוד, שהיה מלמד תינוקות. מילדותו היה חריף ביותר, ובגיל עשר כבר דרש בפלפול. אביו, שלא היה מרוצה מהפלפלנות והחריפות היתרה שגילה, שלחו ללמוד אצל ר' צבי בורידא, רבה של העיר סלנט. הוא למד ביחידות עם ר' צבי, למרות נסיונותיה של הרבנית ברוידא להניאו מכך, משום שהדבר שהדבר היה לטורח עליו ואין ראוי שרב עיר מכובדת יעסוק כמלמד תינוקות. ר' ישראל התקדם בלימודו, ועוד לפני גיל שלוש עשרה ידע את כל הש"ס בעל פה. בגיל ארבע עשרה השתדך לבתו של אחד מעשירי סלנט. בינתיים הגביר ירד מנכסיו ולא יכל לעמוד בהתחייבויותיו לזוג. עשיר אחר ששמע זאת, הציע לגביר לבטל את השידוך, על מנת שינשא לבתו, תמורת כסף רב. הגביר נאות להצעה, אולם אביו של ר' ישראל סרב, ולמרות הקשיים הכלכליים התעקש על קיום החתונה. הוא התגורר אצל חמיו בסלנט, ונקרא על שם העיר "סלנטר". אשתו עסקה במסחר ופרנסה אותו, והוא ישב יומם וליל ועסק בתורה בשקידה עצומה ללא הפסקה. בסלנט התגורר אותה עת רבי יוסף זונדל מסלנט, ורבי ישראל החל להתבונן בארחותיו, ואף לעקוב אחריו, על מנת ללמוד ממנו. משהבחין ר' יוסף זונדל כי ר' ישראל מתבונן בדרכיו, אמר לו: "ר' ישראל, למד מוסר ותהא ירא שמים!". ר' ישראל קבל את דבריו של רי"ז, ומאז החשיבו כרבו. בתחילה חשב שדרכו בעולמו תהיה כשל רי"ז, בהחבאות אל הכלים ובלי להתבלט בציבור, אולם לבסוף החליט כי אם בידו לפעול ולהשפיע על הציבור, אינו יכול לשבת בביתו ולומר "אני את נפשי הצלתי". הוא החליט, לאור המצב שראה בעולם, להקים תנועה גדולה שתעורר למוסר בקרב העם. "יש לעורר מתרדמה את המחשבה היבשה, יש לסלול מסילות חדשות בלב העם" (לשון הרב איסר פרנקל בספר "יחידי סגולה"). הוא הבין שלמען מטרה זו יש לפרסם את גאונותו, על מנת שהציבור יקשיב לו, ולשם כך החל לגלות את גאונותו בסלנט. עד מהרה נתגלה כי גאון מסתובב בעיירה, והוא ניצל הזדמנות זו והחל להטיף מוסר ולפרסם רעיונות מוסריים. לעיתים היה לומד דברים על מתוך המציאות, וכמה מאמרותיו ותורותיו הידועות עלו כאשר התבונן בציפור או נסע ברכבת, למשל. הוא נקרא בשנת ת"ר לכהן כראש ישיבה בישיבת "רמיילעס" בוולינא, לצדו של ר' מרדכי מלצר. התלמידים נמשכו אחרי ר' ישראל, ור' מרדכי עבר לומר את שיעוריו בבית מדרש אחר. ר' ישראל, שלא רצה לפגוע בכבודו של ר' מרדכי, עזב את הישיבה, והחל לומר שיעורי "דף יומי". את למדנותו הקפיד להסתיר, זולת כאשר חשב שיש בכך תועלת שיעריכוהו ויקבלו את שיטתויו ומוסריו.

מאמרותיו

• "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן".
• "האדם אף הוא משול לציפור. הציפור יכולה לדאות למעלה למלעה, בתנאי שתניע כנפיה בלי הפסקה. אם היא מפסיקה לרגע, הרי היא נופלת וצונחת למטה. כן הוא האדם..."
• "קל ללמוד את כל הש"ס יותר מאשר לתקן מידה אחת באדם".
• "תמה אניכיצד אפשר לצעוד צעד אחד בחיים בלי ש"ס? ואם ליומד- אזי לימוד בעיון, כי מי שלומד בלי עיון והבנת הדברים- מנין תהא לו יראת שמים?"
• "וכשבא אליו פעם סוחר נכבד ושאל ממנו עצה: יש לו שעה אחת פניוה ביום- מה יעשה בשעה זו- ילמד תורה או מוסר? ענהו רבי ישראל: שב ולמד בשעה זו מוסר, כי אז תלמד לדעת שיהיו לך עוד כמב שעות פנויות ללימוד התורה".
• "מתמיד אינו דווקא זה הלומד כל היום, אלא זה שלומד כל יום".